"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גל הפיטורים בהייטק גולש למשק: ממחירי המשרדים ועד השכר של כולנו

הקיצוצים בחברות הטכנולוגיה כבר אינם בעיה של עובדי ההייטק בלבד: הצמצומים מתחילים להשפיע על שוק המשרדים, חברות הייעוץ והפרסום ועלולים למתן את עליות השכר במשק • בענף מעריכים כי לא מדובר בגל זמני אלא בשינוי מבני, שבמרכזו התייעלות, אוטומציה והטמעת AI

0השמעה
מה קורה בהייטק הישראלי? , Gemini
מה קורה בהייטק הישראלי? | צילום: Gemini

גל הפיטורים בהייטק הישראלי, שהחל בקיצוצים נקודתיים והתרחב בחודשים האחרונים לאלפי עובדים, מתחיל לגלוש אל מעבר לגבולות ענף הטכנולוגיה. ההשלכות כבר מורגשות בשוק המשרדים ובקרב חברות המספקות שירותים לענף, ובהמשך הן עשויות להגיע גם לשכר של עובדים בחלקים נוספים במשק.

אחד הענפים הראשונים שנפגעים הוא שוק המשרדים. חברות טכנולוגיה שגייסו עובדים ושכרו שטחים נרחבים בתקופות הצמיחה נדרשות כעת להתאים את הנדל”ן שלהן למצבת כוח אדם קטנה יותר.

"גל הפיטורים בהייטק פוגש את שוק המשרדים בנקודת חולשה, לאחר תקופה ממושכת של עודף היצע והאטה בביקושים", אומר לירן סלע, מנכ”ל ומייסד סלע השקעות ופיננסיים. לדבריו, בשלב הראשון חברות מנסות להשכיר שטחים בשכירות משנה, ובהמשך הן עשויות לצמצם שטחים או לעבור למשרדים קטנים וזולים יותר.

לירן סלע, סלע השקעות ופיננסים | צילום: עידן מעוז

הפגיעה צפויה להיות שונה בין סוגי הנכסים. משרדים חדשים במיקומים מרכזיים עשויים לשמור על ביקושים, בעוד בניינים ישנים ואזורים שבהם קיים עודף היצע עלולים לסבול משטחים ריקים, לחץ על דמי השכירות והטבות לשוכרים. ירידה בהכנסות עלולה להשפיע בהמשך גם על שווי הנכסים ועל יכולת בעלי הנכסים למחזר חוב.

אלא שהנדל”ן הוא רק החוליה הראשונה. מלי ביצור פרנס, מנכ”לית Tefen, סבורה שההייטק עובר שינוי עמוק מתרבות שהתבססה על שפע לתרבות של התייעלות מדידה. חברות משקיעות באוטומציה ובכלי בינה מלאכותית, מייעלות תהליכים ובוחנות מחדש את המבנים הארגוניים שלהן.

מלי ביצור פראנס | צילום: ענת קזולה

השינוי יוצר "אפקט דומינו" בקרב נותני השירותים להייטק. חברות ייעוץ, פרסום ויחסי ציבור, מחשוב ומיקור חוץ, שנהנו במשך שנים מהצמיחה בענף, מתמודדות כעת עם צמצום תקציבים. לדברי ביצור פרנס, פרויקטים ארוכי טווח נעצרים והלקוחות מתמקדים במהלכים שמייצרים חיסכון כספי מהיר ומדיד.

גם בתוך ההייטק התמונה אינה אחידה. לפי הנתונים שמציגה ביצור פרנס, תחומי התוכנה והאפליקציות חווים שיעורי פיטורים גבוהים מהממוצע, בעוד דיפטק, תשתיות וטכנולוגיות ביטחוניות ממשיכים ליהנות מביקושים.

ההשפעה עשויה להגיע בסופו של דבר גם לתלוש השכר. חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי ב-BDO, מסביר כי הביקוש הגבוה לעובדי הייטק ורמות השכר בענף תרמו לאורך השנים לעליית השכר גם מחוצה לו. האטה בגיוסים עלולה לכן למתן ואף לעצור תהליכים של עליית שכר ריאלי.

חן הרצוג | צילום: נתי חדד

עם זאת, הרצוג רואה במהפכת ה-AI גם הזדמנות. לדבריו, שילוב יכולות החדשנות של ישראל עם AI, חומרה וחוות שרתים עשוי ליצור מנועי צמיחה חדשים. המשמעות היא שגל הפיטורים הנוכחי עשוי להיות לא רק משבר תעסוקתי, אלא חלק משינוי מבני רחב באופן שבו ההייטק הישראלי יפעל בעידן הבינה המלאכותית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר