"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למרות המלחמה: ההשקעות הזרות זינקו ב-78%, הבורסה עלתה ב-35%

משרד האוצר מסכם שנה של שיפור בשורה של מדדים: המשק צמח ב-3.2% במחצית הראשונה של 2026, האינפלציה ירדה ל-1.5%, השקל התחזק ב-11% והגירעון התכווץ ל-3.3% • מנגד, שיעור התעסוקה עדיין נמוך מממוצע ה-OECD והתמ”ג לנפש ממשיך לפגר אחר המדינות המפותחות

0השמעה
משרד האוצר, ירושלים , אורן בן חקון
משרד האוצר, ירושלים | צילום: אורן בן חקון

כלכלת ישראל המשיכה לצמוח בשנה החולפת למרות הימשכות המלחמה ואי-הוודאות הגיאופוליטית. מנתונים שמפרסם משרד האוצר לקראת ראש השנה תשפ”ז עולה כי לצד הצמיחה בפעילות הכלכלית נרשמו ירידה באינפלציה ובגירעון, התחזקות השקל ועלייה חדה בהשקעות הזרות ובשוק המניות.

התוצר המקומי צמח ב-3.2% במחצית הראשונה של 2026 לעומת המחצית השנייה של 2025. במקביל, ההשקעות הזרות בישראל הסתכמו בשנת 2025 ב-26 מיליארד דולר, זינוק של 78%, כאשר לפי האוצר המגמה החיובית נמשכה גם במחצית הראשונה של 2026.

האינפלציה ירדה מ-2.5% בערב ראש השנה הקודם ל-1.5% כיום, הרף התחתון של יעד יציבות המחירים. גם השווקים הפיננסיים הציגו ביצועים חזקים: מדד ת”א 125 עלה בשנה החולפת ב-35%, והשקל התחזק בכ-11% מול הדולר.

גם בתמונת התקציב חל שיפור. הגירעון ירד בתוך שנה מ-4.7% ל-3.3%, לעומת יעד גירעון של 4.9% לשנת 2026. עם זאת, באוצר מציינים כי בחודשים הקרובים הגירעון עשוי לעלות במעט. יחס החוב לתוצר עומד על 67.9%, לעומת ממוצע של 111% במדינות ה-OECD.

פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי ה-CDS, ירדה ב-29% והתקרבה לרמתה ערב המלחמה. במקביל נרשמה ירידה של 7.2% בתשואות איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים – התפתחות המשקפת ירידה בעלויות גיוס החוב של המדינה.

שוק העבודה נותר הדוק, עם שיעור אבטלה של 3.3%, לעומת 4.9% בממוצע ה-OECD. עם זאת, שיעור התעסוקה בגילי 15–64 עומד על 71%, לעומת 74% בממוצע הארגון. התמ”ג לנפש במונחי כוח קנייה מסתכם בכ-60 אלף דולר, לעומת כ-64 אלף דולר בממוצע ה-OECD.

ההייטק ממשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם עלייה של 53.6% בגיוסי ההון. בתחום הבינה המלאכותית מדורגת ישראל, לפי נתוני האוצר, במקום השלישי בעולם במסחור AI, במקום השישי בפיתוח ובמקום השביעי במחקר מתוך 83 מדינות.

בסיכום השנה מציג האוצר תמונה של משק שהצליח לשמור על צמיחה ויציבות פיננסית חרף המלחמה, אך לצד הנתונים החיוביים נותר האתגר של הגדלת שיעורי התעסוקה וסגירת הפער בתוצר לנפש מול המדינות המפותחות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר