ארה"ב איימה על ישראל במכסים - הממשלה מיהרה לאשר תקנות עבודת כפייה

משרד הכלכלה פרסם להערות הציבור טיוטת צו חדשה - שתאסור על ייבוא לישראל של טובין שיוצרו בעבודת כפייה.

הצו, שטרם נחתם, נועד ליצור מסגרת חוקית שתאפשר למדינה למנוע כניסת מוצרים שיוצרו תוך ניצול עובדים בכפייה ובכך ליישר קו עם המגמה הבינלאומית שמובילות בשנים האחרונות ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות נוספות.

לפי טיוטת הצו, אם יהיה מידע לפיו מוצר מסוים יוצר כולו או חלקו בעבודת כפייה מהימן, ניתן יהיה לאסור את ייבואו לישראל. ההליך יכלול בחינה מקצועית, מתן זכות טיעון ליבואן והחלטה של ועדה ייעודית בראשות משרד הכלכלה, שתוכל להמליץ למנכ"ל המשרד על הוצאת צו איסור ייבוא.

חוק הסחר האמריקני

המהלך הישראלי מגיע ימים ספורים לאחר שממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ השלים את אחת מחקירות הסחר הרחבות ביותר שנערכו בשנים האחרונות, לפי סעיף 301 לחוק הסחר האמריקני. במסגרת החקירה, בחנה ארה"ב את המדיניות של 60 כלכלות, בהן גם של ישראל, בכל הנוגע לאיסור על ייבוא מוצרים שיוצרו בעבודת כפייה.

מסקנת הממשל הייתה כי רוב המדינות אינן מחזיקות במנגנוני חקיקה או אכיפה מספקים ולכן יוצרות, לטענת ארה”ב, יתרון בלתי הוגן במסחר הבינלאומי. בהתאם לכך, הודיע הבית הלבן על שורת צעדי סחר חדשים.

חלק מהמדינות שקידמו חקיקה או התחייבו לחזק את האכיפה יידרשו להתמודד עם מכס של 10%, בעוד שמדינות אחרות, ובהן ישראל, צפויות להיות כפופות למכס של 12.5% על חלק מהייצוא לארצות הברית, בכפוף לחריגים שנקבעו בהחלטה.

"הכרעה והרכב הרשימה"

"הצו יצא להערות הציבור והוא עדיין לא חתום", אמרה יפעת אלון־פרל, מנהלת אגף בכיר מדיניות סחר במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה וראש צוות המשא ומתן הישראלי בהסכם הסחר עם ארצות הברית ל"היום". "הצו כרגע נותן מסגרת כללית. הסוגיות כמו איך יכריעו, איך תורכב הרשימה, מה יהיה ברשימה ועוד - אלה דברים שעדיין ידונו בצוות הבין־משרדי שהוקם לנושא, בראשות המועצה הלאומית לכלכלה".

"אנחנו עובדים בשני שלבים", המשיכה. "בשלב הראשון פורסם הצו, כדי שיהיה ברור שישראל אוסרת על ייבוא מוצרים שיוצרו בעבודת כפייה ושכולם יתחילו לשים לב לשרשראות האספקה שלהם, כמו שנהוג במדינות מתוקנות. חשוב שכולם יתחילו להיערך, התוכן המפורט יסייע ליבואנים ולחברות להבין בדיוק במה הם צריכים להתמקד.

"במשרד הכלכלה חשובה לנו מאד הוודאות לחברות הישראליות. עסקים צריכים בהירות ולכן אנחנו פועלים בדיוק בכיוון הזה. ישראל כבר חתומה על אמנות בינלאומיות נגד עבודת כפייה, אבל כאן אנחנו מבקשים להשלים את החקיקה. הרעיון הוא שגם אם עבודת הכפייה לא נעשתה בשטח מדינת ישראל, אלא במדינה אחרת, ברגע שמייבאים לכאן מוצר שיוצר בעבודת כפייה , למעשה מייבאים גם את עבודת הכפייה לישראל.

"מי שרוצה להיערך כבר עכשיו יכול להתחיל לבחון את שרשראות האספקה שלו. ארצות הברית ומדינות נוספות כבר מפרסמות רשימות של מוצרים ואזורים שבהם קיים חשש לעבודה בכפייה, כך שאפשר להתחיל להיערך עוד לפני שהחקיקה הישראלית תושלם".

"סחר הוגן"

לגבי המטרות, היא אומרת: "למהלך הזה יש שתי מטרות. הראשונה היא הוגנות בסחר ונושא ערכי. שלא ייווצר מצב שחברה ישראלית שפועלת מול ספקים שמייצרים לפי הכללים הבינלאומיים, נמצאת בנחיתות מול חברה שמייבאת מוצרים שיוצרו, אפילו בחלקם, בעבודת כפייה. המטרה השנייה היא לסייע במשא ומתן מול ארצות הברית.

"החקירה האמריקנית העלתה כי לישראל אין כיום חקיקה ייעודית בנושא, ולכן הוטלו המכסים. ארה"ב העלתה את המכסים מ-10 אחוזים ל-12.5 אחוזים. כדי שמשרד הכלכלה יצליח במשא ומתן מול האמריקנים בהפחתת שיעור המכסים, חקיקה כזו היא תנאי הכרחי - גם אם לא בהכרח תנאי מספיק.

"ישראל נוקטת גם צעדים נוספים מול הממשל האמריקני, ובהם קידום רפורמת 'מה שטוב באמריקה טוב לישראל' וצעדים נוספים, שנועדו לתת מענה לדאגות שהעלתה ארה"ב. אנחנו מקווים שהמהלכים האלה גם ירחיבו את התחרות בשוק הישראלי ויטיבו עם הצרכן, וגם יסייעו במשא ומתן להפחתת המכסים על היצוא הישראלי".

"פגיעה בתחרות"

לדברי נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים: "העלאת המכס האמריקני על מוצרים מישראל מ־10% ל־12.5% עלולה לפגוע באופן ממשי בתחרותיות של התעשייה הישראלית, שכן ארה"ב היא אחד משני יעדי היצוא המרכזיים של ישראל.

"במחצית הראשונה של 2026, הופנו לארה"ב כ־27% מייצוא הסחורות הישראלי ללא יהלומים, בהיקף של כ־8.2 מיליארד דולר. אף שהמהלך האמריקני מוצג כצעד למאבק בעבודת כפייה, בפועל הוא משמש גם כלי להגנה על התעשייה האמריקנית ולעידוד העברת ייצור והשקעות לארה"ב.

"היצואנים הישראלים כבר מתמודדים עם מחסור בעובדים, אי־ודאות ביטחונית, עלויות רגולציה גבוהות וייסוף חד של השקל, ששוחק את התמורה השקלית מהיצוא. חידוש והעלאת תשלומי המכס מחמירים את הפער מול מתחרים שקיבלו הקלות ועלולה לפגוע בהשקעות, בתעסוקה ובצמיחה ואף להאיץ העברת קווי ייצור מישראל לארה"ב.

"על הממשלה לפעול בנחישות מול הממשל האמריקני להפחתת המכס ולהחרגת מוצרים ישראליים, ובמקביל לשנות כיוון במדיניות המקומית ולחזק את כדאיות הייצור בישראל באמצעות הפחתת בירוקרטיה ורגולציה והגדלת ההשקעה הממשלתית בתעשייה".

"בלתי אפשרי להתחקות"

אלעד ברשאן, מומחה למכס ושילוח בינלאומי ב"מורן קרגו" אמר כי "המאבק בעבודת כפייה הוא יעד מוסרי חשוב וראוי. עם זאת, בשרשראות אספקה גלובליות מורכבות קשה מאוד, ולעיתים בלתי אפשרי, להתחקות אחר מקורם האמיתי של חומרי הגלם ותנאי הייצור בכל אחד משלבי התהליך. במצב כזה עולה החשש כי מאחורי המהלך עומדת לא רק מטרה מוסרית, אלא מדיניות סחר מגוננת.

"לקושי המעשי מצטרף היעדרם של קריטריונים ברורים שיקבעו מתי מוצר מסוים ייחשב כתוצר של עבודת כפייה, מי יישא בנטל ההוכחה ומה יידרש מהיבואן כדי להוכיח כי הטובין יוצרו כדין. זאת, כשעל בסיס מנגנון עמום כזה מוטל מכס רוחבי על מרבית הייבוא ממדינות שלמות, בכפוף לחריגים, מתעורר חשש ממשי כי כלי שנועד להגן על זכויות אדם ישמש בפועל לחסימת ייבוא זול ולהגנה על הייצור המקומי בארצות הברית.

"הדרך הנכונה להתמודד עם התופעה היא באמצעות אכיפה ממוקדת המבוססת על ראיות קונקרטיות, בדיקה פרטנית של יצרנים ומוצרים ושקיפות מלאה בנוגע לאופן קבלת ההחלטות. הטלת מכס על ייבוא ממדינה שלמה אינה מבחינה בהכרח בין יצרנים מפרים לבין עסקים הפועלים כחוק, ועלולה לפגוע בתחרות ובצרכנים מבלי להבטיח צמצום ממשי של עבודת הכפייה".