ראיון
"אנחנו צריכים להוסיף חיים לשנים, לא רק שנים לחיים"
מנכ"ל מגדלי הים התיכון דורון ארנון מסביר בראיון למה הארכת חיים כבר אינה היעד המרכזי, חושף את תפיסת "הגיל החדש" ומשיק מכון מחקר ראשון בישראל: "המחקרים מראים שהגנטיקה משפיעה הרבה פחות ממה שנהוג לחשוב"
,עודכן
0השמעה
"האנושות עסקה במשך עשרות שנים בשאלה איך להאריך את החיים, והיא הצליחה. עכשיו השאלה היא איך חיים את השנים שנוספו. אנחנו צריכים להוסיף חיים לשנים, לא רק שנים לחיים". כך אומר בראיון ל"ישראל היום" דורון ארנון, מנכ"ל מגדלי הים התיכון, על רקע השקת תפיסת "הגיל החדש", המבוססת על מחקרים בתחום ה־Longevity.
לדבריו, "הארכת חיים לבדה אינה מספיקה. זו טעות להאריך את החיים אם הארכת החיים היא רק להאריך את השנים הלא טובות של האדם, השנים שבהן הוא פחות מתפקד, פחות פעיל ופחות נהנה מהחיים".
ארנון סבור כי גם המושג "גיל שלישי" כבר אינו רלוונטי. "פעם גיל שלישי היה אומר שסיימת את תפקידך בחיים. כל השיאים מאחוריך, אתה מחכה לנכדים ויושב מול הטלוויזיה. אנחנו אומרים שיש פרק חדש שלא היה קיים בעבר, 'הגיל החדש'".
במסגרת התוכנית עוברים הדיירים בדיקות תקופתיות של גיל ביולוגי באמצעות מערכת מבוססת בינה מלאכותית, לצד תוכניות אישיות הכוללות פעילות גופנית, תזונה, למידה, קשרים חברתיים ותחושת משמעות.
לדבריו, "גם אם אדם לא עשה ספורט כל החיים שלו, עדיין אפשר לשפר את המערכת. המחקרים מראים שהגנטיקה משפיעה הרבה פחות ממה שנהוג לחשוב". עוד הוא מוסיף: "היום יודעים שגם משמעות בחיים משפיעה באופן ישיר על המצב הגופני של האדם. בעולם כבר קיימים רופאים שמעניקים למטופלים 'מרשם חברתי'".
"מדד הגיל החדש"
במקביל השיקה מגדלי הים התיכון, בשיתוף המרכז הרפואי שיבא והמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, את מכון המחקר הראשון בישראל למדעי הגיל החדש. המכון יבחן אילו גורמים משפיעים על איכות החיים לאחר הפרישה, ויפתח את "מדד הגיל החדש" ככלי למחקר ולגיבוש מדיניות בתחום ההזדקנות.
את צוות החוקרים יוביל ד"ר יוחאי שביט, ראש תחום מחקר Longevity באוניברסיטת סטנפורד, לצד מומחים מתחומי הרפואה, בריאות הציבור, התנועה ועוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו