אחרי יותר משנה של דיונים בפורומים סגורים במשרד התחבורה וברשות החברות הממשלתיות, התקבלה החלטה למזג את חברת "נתיבי ישראל" עם חברת "חוצה ישראל". משמעות הדבר היא סגירתה של חברת "חוצה ישראל" והעברת האחריות על כבישי האגרה - בעיקר כביש 6 ומנהרות הכרמל - לחברת "נתיבי ישראל", כך נודע ל"היום".
עוד נודע ל"היום" כי רשות החברות הממשלתיות פנתה במכתב לדירקטוריון "נתיבי ישראל", במטרה שידון במיזוג שתי החברות ויתייחס למהלך.
"במהירות הזו אפשר להרוג משפחה": נהג "טס" על כביש 6 - ונעצר
המטרה: לצמצם את הוצאות המטה
חברת "חוצה ישראל" הוקמה בשנות ה-90 של המאה הקודמת כדי לפתח תשתית כבישים מהירה בישראל באמצעות מודל "כבישי אגרה". החברה עשתה באותם ימים את מה שנחשב לבלתי אפשרי: לחנך את הישראלים לשלם על שימוש בכביש כ"מוצר" שעד לאותה תקופה היה בחינם, ובתמורה לקבל כביש מפותח, מתקדם ויעיל.
התהליך אמור להעביר את האחריות לפיקוח ולפיתוח של כביש 6 ומנהרות הכרמל ל"נתיבי ישראל", כשהמטרה היא לצמצם את הוצאות המטה, המוערכות ב-80 מיליון שקל מדי שנה.
הביקורת על המהלך נוגעת למומחיות שפותחה ב"חוצה ישראל" בתחום שילוב השוק הפרטי בפיתוח תשתיות לאומיות במודלים שונים. המודלים המרכזיים הם: המדינה מבצעת את כל תהליכי האישור והתכנון של פרויקטי תשתיות ענקיים; חברה פרטית מבצעת את הפרויקט במימונה העצמי; המדינה רוכשת את השירות במודל של תשלום קבוע, או לחלופין מאפשרת לחברה הפרטית לגבות תשלום מהציבור בעבור השימוש - ויודגש כי מדובר בתשתית לאומית; ובסופה של תקופה, על פי רוב בסדר גודל של כמה עשרות שנים, הפרויקט עובר כמות שהוא לבעלות המדינה.
מודלים אלה התפתחו בישראל בעשורים האחרונים מתוך מצוקה תקציבית - כלומר, הצורך לפתח תשתיות לאומיות כגון כבישים על חשבון חברה פרטית, ולאפשר לה להיכנס בנעלי המדינה במתן שירותים המוגדרים כ"תשתית לאומית".
במשך השנים נוצרו כפילויות בפעולות של "חוצה ישראל" וחברות ממשלתיות נוספות, שכן הפרויקטים הלאומיים הושלמו ופועלים באופן תקין. לפיכך, ההיגיון הוא להעביר את הפיקוח על הפרויקטים לחברה אחת - תוך שמסתכנים בוויתור על המומחיות שנוצרה ב"חוצה ישראל" - ובכך לחסוך, באופן תיאורטי, 80 מיליון שקל בשנה שיוכלו להיות מופנים לפיתוח תשתיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו