אפקט הדולר החלש: מחצית ממחלקות הפיתוח בהייטק צפויות לספוג קיצוצים

מחקר חדש ומקיף, שככל הנראה הוא היחיד בישראל בשלב זה הבוחן את השפעת הדולר החלש על כלל תעשיית ההייטק, מלמד כי הענף ניצב בפני משבר עמוק. הנתונים, שהגיעו ל"היום", מוצגים לבכירי משרד האוצר לקראת קבלת החלטות בנוגע לחבילת הסיוע המתגבשת לתעשייה. החבילה צפויה לכלול, בין היתר, מענקים להטמעת תהליכים מבוססי בינה מלאכותית, הטבות מס - ככל הנראה באמצעות הכרה ב"פחת מואץ" - וצעדים נוספים.

גורמים באוצר שנחשפו לנתונים אמרו ל"היום" כי רשות המסים בוחנת הקלות נוספות בנטל המס המוטל על חברות הייטק, בניסיון לבלום את "בריחת המוחות" למרכזים טכנולוגיים המוקמים בימים אלה בקפריסין ובאירלנד. לדבריהם, קפריסין מהווה כיום יעד אטרקטיבי במיוחד עבור עובדים ישראלים, בשל מזג האוויר הדומה לישראל, הטבות המס על משיכת דיבידנדים והקרבה הגיאוגרפית, המאפשרת ביקורים תכופים בארץ.

נתון נוסף שהגיע ל"היום" ועשוי לעורר מחלוקת נוגע לבחינת האפשרות להפחית את נטל המס על חברות ההייטק. מדובר במהלך שעלול להתנגש עם עקרונות אמנת "פילאר 2", שנכנסה לתוקף בינואר האחרון. האמנה מחייבת את המדינות החתומות, ובהן ישראל, להימנע מהפחתת מס החברות ונטל המס הכולל על תאגידים, במטרה ליצור אחידות מיסוי בין מדינות המערב ולמנוע תחרות מס אגרסיבית בין מדינות.

לכן, באוצר בוחנים חלופות שאינן מפחיתות את שיעור המס הרשמי, אלא מקטינות את נטל המס בפועל באמצעות הרחבת ההכרה בהוצאות. עם זאת, גם מהלך כזה עלול לעורר מחלוקות מול מדינות מערביות אחרות. גורמים המעורים בנושא מזהירים כי עימות כזה עלול לפעול לרעת ישראל בטווח הבינוני והארוך, במיוחד על רקע חבילות ההטבות שמציעות מדינות כמו בריטניה לאנשי הייטק ישראלים במטרה לעודד את מעברם.

ממצאי המחקר שערכה חברת teffen, שהגיעו ל"היום" ומטרידים את בכירי האוצר, מצביעים על תמונה מדאיגה: 62% מהחברות כבר העלו מחירים ללקוחות, 41% פתחו מחדש חוזים מול ספקים ו-37% פנו לפיטורי עובדים ולקיצוץ בתקציבי שיווק. עוד עולה כי רוב החברות נמצאות עמוק בתוך "אזור הסכנה", כאשר עבור 38% מהן שער דולר של 3.2-3.4 שקלים מהווה קו אדום המחייב צעדי התייעלות חריפים.

אחת המגמות הבולטות במחקר היא המעבר של הבינה המלאכותית ממושג טכנולוגי אופנתי לכלי מרכזי בהתייעלות ארגונית ובצמצום כוח אדם. 40% מהמנכ"לים דיווחו כי החברות שלהם נמצאות בתהליכי צמצום ופיטורים, כאשר 12% מהם ציינו כי מדובר בפיטורים נרחבים של יותר מ-10% מכוח האדם.

כאשר נשאלו מהם הגורמים המרכזיים לפיטורים או להקפאת גיוסים, 38% מהמנכ"לים הצביעו על המעבר לאוטומציה ולמערכות AI המחליפות עובדים. לשם השוואה, רק 21% ציינו לחץ מצד משקיעים ו-9% בלבד הצביעו על ירידה בביקושים.

בנוסף, 49% מהמשיבים ציינו כי הטמעת מערכות AI מונעת מהם לגייס עובדים חדשים שתכננו לגייס. ההשפעה בולטת במיוחד במחלקות הטכנולוגיה, הפיתוח וה-IT, כאשר 49% מהמנהלים העריכו כי שם תירשם עיקר הפגיעה בכוח האדם. מנגד, רק 19% צפו פגיעה במחלקות התפעול והייצור ו-4% בלבד במחלקות השיווק והמכירות.

מלי ביצור פרנס, מנכ"לית חברת teffen ואחת הדמויות הבולטות בענף, אמרה: "השילוב בין שחיקת שער הדולר לבין הבשלת כלי ה-AI מייצר מלקחיים אכזריים על המנכ"ל הישראלי. חברות כבר אינן יכולות להרשות לעצמן לספוג את השפעות שער החליפין הנמוך, והן נאלצות לקצץ בהוצאות. בניגוד למשברים קודמים, הפעם עומדת לרשותן אלטרנטיבה בדמות אוטומציה".

לדבריה, "אנחנו רואים שינוי מגמה היסטורי: ה-AI כבר לא רק מייעל את העובד - הוא מייתר את הגיוס הבא שלו. הנתון שלפיו כמעט מחצית מהחברות עוצרות גיוסים במחלקות הפיתוח והטכנולוגיה בגלל AI צריך להדליק נורת אזהרה בוהקת אצל מקבלי ההחלטות. המשק הישראלי עובר מאינטליגנציה אנושית מנופחת ויקרה לאינטליגנציה מלאכותית רזה וכלכלית".

עוד עולה מהמחקר כי האווירה המתוחה מורגשת היטב גם בתוך הארגונים: 77% מהמנהלים דיווחו על תחושת לחץ ומתיחות בחברה שלהם - 38% במידה רבה ו-39% במידה מתונה.

כתוצאה מכך, המטרות האסטרטגיות של החברות לשנת 2026 הן בעיקר הגנתיות: 34% מהחברות שואפות לשמור על המצב הקיים ולהגן על תזרים המזומנים, ו-30% מתמקדות בהתייעלות אגרסיבית ובקיצוץ הוצאות.

הנפגעים הראשונים ממגמה זו הם תקציבי הצמיחה והשיווק. 64% מהחברות דיווחו על קיצוץ בתקציבי השיווק והפרסום, כאשר עיקר המאמצים מופנים פנימה: 38% מהחברות מתמקדות בשימור לקוחות קיימים ו-31% עברו לשיווק דיגיטלי מבוסס תוצאות, תוך צמצום מהלכי מיתוג רחבים.