הממשלה צפויה לדון ביום ראשון הקרוב במהלך רחב לשינוי מבני בתחום הגנת הצרכן בישראל, במסגרתו תפורק המועצה הישראלית לצרכנות ופעילותה תאוחד תחת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
השר ניר ברקת: "יש גורמים שמנסים להרוג את הרפורמה שלי" (ארכיון) // ערוץ הכנסת
הצעת ההחלטה, שמוביל שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, מבקשת להפוך את הרשות לגוף הממשלתי הבלעדי בתחום ההגנה על הצרכן, תוך הגדלת תקציבה ב־7.2 מיליון שקלים בשנה.
לפי משרד הכלכלה, מטרת המהלך היא לייצר כתובת אחת ברורה לציבור הצרכנים, לצמצם כפילויות בין גופים ממשלתיים ולחזק את יכולות האכיפה, הסיוע והפיקוח. אם תאושר ההחלטה, מדובר באחד השינויים המבניים המשמעותיים ביותר שבוצעו במערך ההגנה הצרכנית בישראל בעשורים האחרונים.
עיקרי הדברים
- רשות אחת תעסוק בהגנת הצרכן במקום שתיים
- לגוף החדש תוקצה תוספת של 7.2 מיליון שקלים
- המטרה: הרתעה מול עסקים מפרי חוק
אחד ההבדלים המרכזיים בין שני הגופים נוגע לאופי פעילותם ולסמכויותיהם. המועצה הישראלית לצרכנות, שהוקמה בשנת 1970 כחברה לתועלת הציבור, פעלה במשך עשרות שנים כגוף עצמאי שמטרתו לקדם את זכויות הצרכנים, לספק מידע, ללוות צרכנים בפניות שונות, לבצע הסברה ולקדם מדיניות צרכנית. המועצה שימשה למעשה גוף סיוע וייצוג צרכני, תוך דגש על ליווי הציבור, מחקר והנגשת מידע.
מנגד, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה בשנת 2010, מחזיקה בסמכויות אכיפה רגולטוריות רחבות יותר. הרשות פועלת כגוף ממשלתי האמון על אכיפת חוקי הגנת הצרכן, חקירה של הפרות, פיקוח על עוסקים וגיבוש מדיניות נורמטיבית בתחום הסחר ההוגן. כלומר, בעוד שהמועצה פעלה במידה רבה כגוף סיוע וצרכנות ציבורית, הרשות נתפסת כזרוע האכיפה והפיקוח של המדינה.
במשרד הכלכלה מסבירים כי לאורך השנים נוצרה חפיפה בין פעילויות שני הגופים, במיוחד בתחומים כמו פניות ציבור, הסברה, מחקרים, קידום מדיניות וליווי צרכנים. לטענת המשרד, מצב זה יצר כפילויות תפעוליות, בזבוז משאבים ואף בלבול בקרב הציבור באשר לשאלה לאיזה גוף יש לפנות במקרה של הפרת זכויות צרכניות.
לפי ההצעה, כלל תחומי הפעילות של המועצה יועברו לרשות, שתהפוך לכתובת היחידה עבור הצרכן הישראלי. במסגרת המהלך יוקצו לרשות 7.2 מיליון שקלים נוספים מדי שנה, במטרה להרחיב את פעילותה, לקלוט את פעילות המועצה ולחזק את יכולות האכיפה, הפיקוח והחקירה לצד מתן סיוע משפטי לצרכנים.
"בשורה ענקית למשק"
במשרד הכלכלה טוענים כי האיחוד צפוי להוביל להתייעלות ממשלתית, להגברת הוודאות הרגולטורית ולשירות מהיר ואפקטיבי יותר לציבור. במקביל, מקווים במשרד כי ריכוז סמכויות האכיפה והסיוע תחת גוף אחד יגביר את ההרתעה מול עסקים מפרי חוק ויחזק את הציות להוראות הגנת הצרכן.
מנכ”ל משרד הכלכלה והתעשייה, מוטי גמיש, הגדיר את המהלך כ”בשורה ענקית למשק הישראלי ולכיס של כל אזרח”. לדבריו, “עשינו עבודה ממושכת כדי לצלוח את החסמים התקציביים והבירוקרטיים, והתוצאה היא גוף אכיפה וסיוע עוצמתי, שמצויד בכל הכלים והמשאבים הנדרשים”. עוד הוסיף כי המשרד מחויב להטמיע את המהלך במהירות כדי שהציבור יחוש “את השיפור הדרמטי בשירות, בוודאות הרגולטורית ובהרתעה מול מפירי החוק”.
גם הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, קובי זריהן, הדגיש את חשיבות המהלך. לדבריו, “יש צורך בגוף ממשלתי אחד, חזק ואפקטיבי יותר, שירכז את כלל תחומי ההגנה על הצרכן”.
זריהן הוסיף כי “ריכוז הסמכויות, הכלים והמשאבים תחת הרשות יאפשר פעולה מהירה, יעילה ואפקטיבית יותר מול הפרות צרכניות, יפחית כפילויות ויחזק את אמון הציבור”. לדבריו, “מעולם לא ניתנה תוספת תקציב ותקנים כה משמעותית לרשות להגנת הצרכן”, וציין כי מטרת המהלך היא “יותר הגנה לצרכן, יותר אכיפה, יותר שירות ופחות בירוקרטיה”.
המהלך, אם יאושר, יסמן שינוי תפיסתי במבנה ההגנה על הצרכן בישראל: מעבר ממודל של שני גופים בעלי תפקידים חופפים חלקית - גוף סיוע צרכני לצד רגולטור אוכף - למערכת ריכוזית אחת, שבממשלה מקווים כי תשלב תחתיה גם שירות לצרכן וגם כוח אכיפה משמעותי יותר.
>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "מדובר בצעד חשוב ומשמעותי שכל כולו לטובת הצרכן הישראלי. האיחוד יביא להתייעלות חסרת תקדים וישים סוף לכפילויות במערכת. במקום שני גופים נפרדים שמחזיקים במשרות ובתפקידים כפולים, אנו מרכזים את כלל הפעילות תחת קורת גג אחת תחת משרד הכלכלה והתעשייה.
"המהלך הזה יביא לחיסכון כספי משמעותי לקופת המדינה וליעילות מוגברת של מערכות האכיפה והסיוע. בסופו של דבר, הציבור יקבל כתובת אחת ברורה, חזקה ואפקטיבית, שתדאג ותעניק שירות מהיר וטוב יותר לכל אזרחי ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו