בישראל כבר נערכים למלחמה הבאה: כך יפעל מתווה הפיצויים

עסקים רבים עברו לא מעט משברים כלכליים החל מתקופת הקורונה, דרך מלחמת "חרבות ברזל" ועד מלחמת "שאגת הארי". במהלך תקופות אלה, וכן על רקע ירידת ההכנסות גם בימים שהעסקים נפתחו, חלו שינויים בפיצויים לעסקים ובמדיניות החל"ת.

במידה ותפרוץ מלחמה נוספת מול איראן, הפיצויים לעסקים צפויים להיות דומים לפיצויים עליהם הוחלט בעת מבצע שאגת הארי, עם התאמות מחייבות. המנגנון הנוכחי נקבע בחקיקה לתקופה של חמש שנים. אם בחמש השנים הקרובות יהיה צורך בפיצויים, הממשלה והכנסת יוכלו להפעיל את המנגנון ללא צורך בחקיקה מחדש.

שר האוצר יצטרך להוציא צו, ללא צורך בשלוש קריאות. ההתאמות יהיו לפי משך הזמן שתימשך המלחמה, ויידרש אישור של ועדת הכספים. באופן כללי, התנאים צפויים להיות זהים הן מבחינת החל"ת והן מבחינת הפיצויים לעסקים.

פיצויים לעסקים

מתווה הפיצויים כולל פיצוי לעסקים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל בשנה. כמו כן, נדרשת ירידה במחזור ההכנסות בעקבות המלחמה. התנאי להיכנס למתווה הוא ירידה של 25 אחוזים לעומת החודש המקביל אשתקד. חודש ההשוואה יותאם בהתאם לזמן שתפרוץ המלחמה.

העסקים יקבלו פיצוי על ההוצאות הקבועות, כאשר יש תקרות לפי המחזור של עסק והיא מוגבלת עד 16,000 שקלים.

כמו כן, נקבע מקדם פיצוי לפי שיעור הירידה במחזור. כך שאם מדובר בירידה של עד 40 אחוזים, המדינה משתתפת עד 7 אחוזים מההוצאות הקבועות. וכן אם מדובר בירידה של 60 אחוזים, יקבל העסק פיצוי של עד 11 אחוזים.

באשר לעסקים עם מחזור מעל 400 מיליון שקלים - אלו אינם זכאים לפיצוי, אולם המגבלה אינה חלה על מסלולים כדוגמת מסלול אדום (יישובי קו העימות).

יציאה לחל"ת

מבחינת העובדים, אם העובד יצא ל-10 ימי חל"ת ומעלה הוא יקבל דמי אבטלה. אם המעסיק לא הוציא את העובד לחל״ת, המדינה משתתפת ב-75 אחוזים מהשכר כפול ירידת המחזור.

לדברי רו"ח נדב גיל, שותף, מוביל תחום התמריצים ב-Deloitte, במתווה הנוכחי ישנה תוספת למתווה החל"ת הקודם שאושר כבר במהלך המערכה, לפיה תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תתאפשר גם לחמשת ימי המערכה הראשונים. כלומר, עובדים יקבלו פיצוי לחל"ת גם לחמישה ימי ההיעדרות הראשונים ולא רק ל-10 ימי היעדרות רצופים במערכה.

כאן מדובר בשוני מסבבים קודמים בכך שמדובר בתקופה קצרה יותר של ימים. ב"עם כלביא" הייתה דרישה למינימום 10 ימי חל"ת מתוך 12 ימי המערכה. יש לציין כי במתווה האחרון לא ניתן פיצוי לעסק בגין רכיב השכר עבור עובד ספציפי שיצא לחל"ת אלא אם המקסימום של ימי החל"ת הם 10 ימים.

חל"ת לאזרחים ותיקים

מתווה הפיצויים לאזרחים הוותיקים שיצאו לחל״ת במסגרת מבצע שאגת הארי נשחק ב-25% לעומת הקורונה. בעמותת 121 מסבירים כי מתווה הפיצויים קובע תקרה של 137 שקלים ליום לבני 67 ומעלה - נתון המהווה נסיגה כלכלית חריפה מאז הקורונה.

בעוד שבקורונה המענק היומי המקסימלי עמד על כ-160 שקלים, כ-65% משכר המינימום היומי דאז, התקרה הנוכחית צנחה לכ-48% בלבד משכר המינימום היומי המעודכן.

מדובר בשחיקה ריאלית מצטברת של כ-25%. כדי לשמור על כוח הקנייה המקורי ועל יחס הוגן מול שכר המינימום שעלה ב-21.6%, המדינה הייתה צריכה להעמיד את המענק על כ-195 שקלים ליום.

הפער בין מה שנדרש למחיה לבין ה-137 שקלים המוצעים יוצר מצב שבו אזרחים ותיקים נותרים ללא עבודה עם מענק מצומצם שלא מצליח לכסות את ההוצאות הנדרשות בשעת החירום. יש לציין כי למענקי ההסתגלות לבני 67 ומעלה שניתנו בקורונה היו תנאים שונים מהמענקים שניתנו החל ממלחמת חרבות ברזל והלאה.

שלומית קפלן, מנהלת מחקר בעמותת 121: "הנתונים מראים תמונה ברורה: בעוד ששכר המינימום עולה, המענק לאזרחים הוותיקים בזמן חירום נשחק ב-25% מאז הקורונה. מאות אלפי אזרחים ותיקים ממשיכים לעבוד גם אחרי גיל פרישה, ורבים מהם אינם מחזיקים בפנסיה שמאפשרת קיום בסיסי בכבוד, כך שההכנסה מעבודה היא מקור הקיום המרכזי שלהם".

עוד הוסיפה: "כשמגיעה שעת חירום והעבודה נפסקת, כל שקל הופך קריטי - לתרופות, לחשמל ולאוכל. הפער בין יוקר המחיה לבין המענק המצומצם יוצר מציאות בלתי אפשרית. אם המדינה רוצה להבטיח ביטחון כלכלי בסיסי לאזרחים הוותיקים, עליה לעדכן את המענקים כך שישקפו לפחות את שכר המינימום".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "למענקי ההסתגלות לבני 67 ומעלה שניתנו בקורונה היו תנאים שונים מהמענקים שניתנו החל ממלחמת חרבות ברזל והלאה. בקורונה ניתנו המענקים בשיעור פוחת ביחס להכנסה מפנסיה ללא כל תלות בגובה ההכנסה מעבודה ועד לתקרה של 4,000 שקלים לחודש. החל מחרבות ברזל ניתנו המענקים בשיעור אחיד של 75% מסך ההכנסה מעבודה ללא כל תלות בהכנסה מפנסיה ועד לתקרה של 4,000 שקלים בחודש".