הדיווחים מהבוקר, לפיהם ארה"ב ואיראן חוזרות לשולחן המו"מ בניסיון לסיים את המלחמה בהסכם מדיני, שולחים את הבורסות ברחבי העולם לעליות מרשימות. בישראל, מעבר לעליות בבורסה, הדולר ממשיך לאבד גובה ונמצא בנקודת שפל של 30 שנה. הדולר יורד ביותר מ-1.5% ונסחר ברמה של 3.01 שקלים. נזכיר כי בחדרי העסקאות כבר מדברים בקול על סיטואציה שבה הדולר ירד מתחת לרמת ה-3 שקלים - רמה שעד לא מכבר נראתה דמיונית.
מה גורם לדולר לרדת בצורה כזו בישראל? באופן עקרוני, הדולר נחלש בכל העולם, אך בישראל הוא נחלש עוד יותר. זאת בעיקר בשל ההנחה שאם המלחמה עם איראן אכן תסתיים, ואם ארה"ב תגיע עם משטר האייתוללות להסכם מדיני שיוביל לירידה דרמטית במצבת האיומים על ישראל, הכלכלה הישראלית צפויה להיות הנהנית המרכזית מהתהליך.
לא מדובר רק בתהליך השיקום של "אחרי המלחמה", שמצריך השקעות לא מבוטלות, אלא גם בירידה שעשויה להיות משמעותית בפרמיית הסיכון - שלה כבר יש השלכות נרחבות על ההתפתחות הכלכלית בישראל.
אם מסתכלים על הכלכלה הריאלית, שמבטיחה טובות בהמשך הדרך, בהנחה שהמלחמה תסתיים בהסכם סביר עד טוב לישראל, יש לבחון גם את עולם הכסף. מדובר בסיטואציה שבה האבטלה בישראל נמוכה מאוד. עדיין לא נראתה ההשפעה המלאה של החזרה ממילואים, אך אם משקללים את פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה גם עם חולשה זמנית בשוק העבודה, מתקבלת תמונה של עודפי הפקדות על פני פדיונות אצל המוסדיים.
מנהל השקעות בכיר באחד הגופים המוסדיים הגדולים בישראל אמר ל"היום" כי המוסדיים עדיין נמצאים בעודפי ספיגה של כ-6 מיליארד שקלים מדי חודש, מה שמחייב את הכסף למצוא אפיקי השקעה. "אם מסתכלים על הפוטנציאל של השוק העולמי מול הישראלי, הרי שכיום אנו נותנים עדיפות לאלוקציה הישראלית. זה לא אומר שפודים כסף מחו"ל, אלא פשוט משקיעים שם פחות מכפי שהיינו משקיעים בעבר".
לשאלה כיצד הדבר בא לידי ביטוי בפעילות ההשקעה היומיומית, השיב: "כשאנחנו מקבלים קופונים מאג"ח דולרי או דיבידנדים - ויש הרבה כאלה עכשיו - אנחנו משאירים אותם בדולרים. אבל כסף חדש שנכנס מחפש הזדמנויות טובות באמת בחו"ל, וכל היתר נכנס לשוק המקומי. כך מאזנים בין הריבאונד בישראל ליצירת כרית ביטחון לשנים הבאות".
באשר לתחזית המקרו, ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, אומר כי הפסקת האש במלחמה מול איראן התקבלה בברכה בשווקים בעולם, ועוד יותר בישראל. "בפועל, הסבב הראשון של השיחות בין ארה"ב לבין איראן בינתיים עלה על שרטון, והמלחמה בצפון נמשכת.
"הפעילות הכלכלית ברוב הארץ חזרה לשגרה מלאה, ובכלל זה מערכת החינוך. משקי הבית חוזרים לצרוך בהתאם לרמה שלפני המלחמה, וייתכן שנתחיל לראות גם עבודות שיקום נזקים בקרוב, אם כי אלו היו פחותים ביחס לאלו של 12 הימים אשתקד. להערכתנו, גם בתרחיש שבו לא נחזור למערכה פעילה מול איראן, הצמיחה ברבעון השני של השנה לא תהיה דומה בעוצמתה לזו שנראתה במחצית השנייה של 2025. פחות עסקים ומשקי בית צפויים לקבל פיצויים מהמדינה, וכיוון שלמערכה הנוכחית השפעות גלובליות נרחבות, אלו צפויות להשפיע גם על תוואי הצמיחה בהמשך. הצמיחה השנה צפויה בתרחיש כזה לעמוד על כ-3%".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו