הירידה של יתרות המט"ח של ישראל במהלך המלחמה עם איראן

נתונים שמפרסם בנק ישראל מעלים כי בחודש מארס, שיאה של המלחמה השנייה עם איראן, ירדו יתרות המט״ח של ישראל בכ-6 מיליארד דולר לרמה של 228 מיליארד דולר, וזאת לעומת 234.5 מיליארד דולר בחודש פברואר. מהנתונים עולה כי הירידה ביתרות המט״ח מיוחסת בעיקר לשיערוך המטבע, כלומר בשפה מכובסת פחות, לירידות בבורסות ברחבי העולם, ירידות ששחקו לא רק את החסכונות של הציבור אלא גם את יתרות המט״ח של ישראל.

נתון מעניין נוסף שמפרסם בנק ישראל, מתייחס לנזילות של המשקיעים המוסדיים. בפעם הראשונה זה חודשים ארוכים, בנק ישראל סיפק נזילות של 200 מיליון שקל למשקיעים מוסדיים וזאת באמצעות עסקת ריפו שהשיק עוד במלחמת חרבות ברזל אחרי אסון 7 באוקטובר.

נסביר כי באופן עקרוני לא הצטברו עדיין נתונים על ההתנהגות הכלכלית של הציבור בחודש מארס (שיאה של המלחמה השנייה עם איראן), אבל ההערכות מדברות על כך שהמוסדיים חששו מגל פדיונות של עודפי חיסכון של הציבור, כדי לעבור את התקופה הפחות נעימה הזו, ולכן הצטיידו במזומנים מבלי למכור סחורה בשוק.

נסביר כי עסקת ריפו היא עסקה שבנק (במקרה הזה בנק ישראל) מעמיד מזומנים לטובת מנהלי ההשקעות כשהבטוחה לכסף הזה היא אגרות חוב, בעיקר ממשלתיות. מדובר בבטוחה שנחשבת לקשיחה (מאוד). נכון לבירורים ראשונים שערך ״היום״, עולה כי לא היו פדיונות חריגים של עודפי חיסכון של הציבור ולכן ההצטיידות במזומנים של המוסדיים היתה רק למקרה חירום בו המלחמה תימשך, אנשים יישארו בבתים עוד תקופה לא קצרה ולכן יאלצו למשוך מזומנים מהחסכונות שלהם.

באשר ליתרות המט״ח של המדינה, צריך לראות את הדברים כהווייתם. יתרות המט״ח של מדינה הן הערובה להתנהלות סבירה בנקודות קיצון, וכאן המדינה התנהלה בסך הכל באופן סביר למדי, שלא לומר באופן לא רע בכלל. החשב הכללי הצטייד בדי מזומנים כדי לממן את הרכישות של הממשלה מחוץ לישראל (בעיקר מדובר על רכש ביטחוני וכן הלאה) כשלכך הצטרף ניהול מרשים של יתרות המט״ח האלה על ידי בנק ישראל במשך השנים.

נציין כי בכל ניתוח של הכלכלה הישראלית שנערך על ידי גורמי חוץ כמו חברות דירוג האשראי, יתרות המט״ח הגבוהות של ישראל כמו גם הניהול הנכון שלו, מהווים נקודת חוזק משמעותית של הכלכלה הישראלית ומונעים זעזועים בנקודות קיצון.