ירידות שערים נרשמות הבוקר (שני) בבורסות באסיה כשבמקביל מחיר הנפט מזנק ביותר מ-8% ל-105 דולר לחבית. באופן עקרוני מדובר בתגובה טבעית של המשקיעים לאירועים הגיאו פוליטיים.
שיחות השלום באסלאמאבאד: נציג איראן, מוחמד באקר קאליבאף, עם ר"מ פקיסטן // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
ביפן יורד מדד הניקיי ב-1.1%, בהונג קונג יורד מדד ההנג סנג ב-1.2%, הבורסה בשנחאי יורדת בשיעור קל של 0.17% ובהודו יורדת הבורסה המקומית בכמעט 2%. החוזים העתידיים על המדדים המרכזיים בניו יורק יורדים בשיעור של עד 1%.
הטלת המצור של איראן הייתה אמורה לייצר השפעה חריפה הרבה יותר על השווקים, אולם בפועל המצב אינו כזה. כדי להבין את הדברים טוב יותר כדאי לשים לב לנתוני המקרו שפורסמו בימים האחרונים בארה״ב, מהם עולה שלמדיניות המכסים של הנשיא טראמפ הייתה השפעה גדולה יותר על הכלכלה האמריקאית (והעולמית) מאשר למלחמה.
אלכס זבז׳ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב אומר כי הנתונים המגיעים מארה"ב מצביעים על כך שהכלכלה "המסורתית", מחוץ להשקעות העתק בסקטור הטכנולוגי, ממשיכה במגמת האטה.
לדבריו, ״בארבעת החודשים האחרונים נרשם כמעט קיפאון בהוצאה הצרכנית הריאלית, עם עלייה חודשית ממוצעת של פחות מ-0.1% כשבולטת בחולשתה הצריכה המחזורית, שנותרה ללא שינוי מאז סוף 2024. במקביל, צריכת המוצרים השוטפת רשמה התכווצות מאז אוגוסט אשתקד. היחלשות בצריכת מוצרים נובעת מהרעה במצבו הפיננסי של הצרכנים ולהשלכות המכסים.
״ניכרת שחיקה בהכנסות משקי הבית. קצב הגידול בהכנסה הפנויה הריאלית נסוג לרמתו המינימלית מאז 2010 (למעט חריגות תקופת הקורונה ושינויי המיסוי ב-2014. הנתון מעיד על פגיעה ממשית בכוח הקנייה של הצרכן האמריקאי. חולשה זו בהכנסות משקפת את המגמות בשוק העבודה, שבו היחלשות הביקוש לעובדים פועלת לריסון עליות השכר״.
ז׳בזינסקי מוסיף כי לקשיים של משקי הבית האמריקאים התווספה במארס עלייה חדה במחירי האנרגיה. סעיף האנרגיה במדד המחירים עלה ב-11%, העלייה החודשית הגדולה ביותר מאז ספטמבר 2005. האינפלציה הכללית עלתה לקצב 3.3%, בינתיים, כמעט ללא השפעה על אינפלציית הליבה שעומדת על 2.6%.
״בניגוד לשנות ה-70 של המאה הקודמת, הניסיון של העשורים האחרונים מלמד שלא כל עלייה במחירי האנרגיה מתורגמת לעליה באינפלציה מחוץ לאנרגיה. ההתפשטות מאנרגיה לאינפלציה רחבה התרחשה בתקופות של האצה בצמיחה כגון ביציאה ממשבר הפיננסי בשנים 2010-2011 או בהתאוששות במגפת הקורונה בין השנים 2020 ל-2022. בתקופת הקורונה לא היה מדובר רק בהתייקרות האנרגיה שהובילה לאינפלציה אלא בגורמים רבים נוספים. מנגד, עליות חדות במחירי האנרגיה ב-2006-2008 או ב-2016-2018 לא תורגמו כמעט לאינפלציה רחבה״ אומר זבז׳ינסקי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו