"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פועלים ודיסקונט מסתערים על המשקיעים: יגייסו בימים הקרובים מיליארדי שקלים

הבנקים פועלים ודיסקונט ממלאים את הכספות במזומן כדי לפגוש את הביקושים לאשראי, אם אכן תסתיים המלחמה והכלכלה הישראלית תעבור למצב של 'שיקום מהיר'

,עודכן
0השמעה
הבורסה. צילום: אי.אף.פי

הבנקים פועלים ודיסקונט מסתערים על הבורסה ומגייסים כ-2 מיליארד שקל. ההערכות בבורסה מדברות על כך שפועלים ודיסקונט אמנם רוצים לגייס 2 מיליארד שקל אבל הגיוסים האלה יהיו גבוהים הרבה יותר בעיקר בשל העובדה שאג"ח של בנקים נחשב לסחורה הכי חמה בבורסה.

כדי להבין משהו על תמונת המקרו של הכלכלה הישראלית כדאי לשים לב למכשיר באמצעות מעוניינים בפועלים ודיסקונט לגייס את הכסף. בנק הפועלים קיבל דירוג מחברת הדירוג S&P לגיוס של מיליארד שקל באמצעות הנפקת נע"מ. דיסקונט קיבל דירוג לגיוס של 750 מיליון שקל בנע"מ ועוד 350 מיליון שקל באג"ח מסוג COCO.

עכשיו נסביר את הדברים: נע"מ הוא כלי של הבנקים לגייס מזומנים לטווח בצקר. מדובר למעשה באג"ח שנפרע תוך שנה ומשלם ריבית עודפת על המק"מ שמנפיק בנק ישראל ולכן המוסדיים מאוד אוהבים את הכלי הזה וכמובן גם הגקרנות הכספיות שזו הדרך שלהן להשיג תשוה קרובה מאוד לריבית בנק ישראל.

למה בנק מנפיק בכלל נע"מ? בעיקר בגלל שמדובר בכלי לניהול הנזילות שלו אבל לא רק. בנק עושה מהלך כזה כשהוא מעריך שהריבית בעוד שנה תהיה נמוכה מכפי שהיא היום וזה אומר שהוא יגייס היום בריבית גבוהה ויחליף את האג"ח הזה בעוד שנה באג"ח בריבית נמוכה יותר.

אג"ח מסוג COCO (האג"ח הנוסף שינפיק בנק דיסקונט) הוא למעשה אג"ח רגיל אבל עם מנגנון ספיגת הפסדים וזה אומר שאם באופן כלשהו הבנק לא יכול לשלם את האג"ח הזה, קיים בתוך האג"ח הזה מנגנון של מחיקת חוב ותשלום תמורתו במניות של הבנק וזה למעשה מעק את היכולת של המשקיעים לפנות לבית המשפט לאכוף תשלום ולכן בנק ישראל (הפיקוח על הבנקים) מאפשר לבנק לעשות שימוש במנגנון הזה כחלק מההון שלו (מדובר בתהליך חשבונאי שהוא קריטי לבנק).

בתמורה לתהליך הזה של "קיפול האג"ח" הרי שהבנק משלם ריבית גבוהה יותר ממה שישלם על האג"ח הרגיל שלו ולכן, על פי רוב, המוסדיים מאוד אוהבים את המכשיר הזה.

כך או אחרת, הבנקים פועלים ודיסקונט מגייסים השבוע סכומים לא מבוטלים שיאפשרו להם לעשות עסקים אם וכאשר הכלכלה הישראלית תתפוץ תאוצה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר