אחרי יום אחד בלבד של רגיעה, הסערה חוזרת למסחר בנפט שחוצה בשעה זו (שוב) את רמת 100 הדולרים לחבית. הסיבה המרכזית לעלייה היא החשש מפני קריסת הסכם הפסקת האש והמשך חסימת מצר הורמוז. כאן המקום לציין שהעלייה במחירי הנפט מושכת את וול סטריט לירידות שערים קלות. תשואות האג"ח, שהן השיקוף האמיתי והמדויק ביותר לקשר בין הכלכלה הריאלית לשוק הכסף, (מה שקיבל את הביטוי: הקשר בין wall street ל- main street) חזרו לעלות וגם הן חוצות שוב את רמת 4.3% האחוזים.
בבנק השוויצרי לומברד אודייר, שהוא אחד הבנקים הוותיקים בעולם שסיקר ושרד כמעט את כל המשברים של המאה האחרונה, מעריכים כי מחיר הנפט צפוי להתייצב סביב כ-90 דולר לחבית, וזאת אם הפסקת האש לא תקרוס, והאינפלציה תעלה במתינות ותשחק את הצמיחה העולמית. אבל זו עדיין תיוותר חיובית.
ד"ר לוקה בינדלי, מנהל אסטרטגיית ההשקעות של לומברד אודייר, התייחס להשפעות העימות במזרח התיכון וציין כי מדובר בזעזוע משמעותי אך לא מערכתי. לדבריו, הכלכלה העולמית נכנסה לעימות כשהיא במצב יציב יחסית, עם אינפלציה מתמתנת וצמיחה עמידה, כלומר נשענת על יסודות ריאליים ופחות פיננסיים.
"אנו מעריכים כי מחיר הנפט מסוג ברנט צפוי להתייצב סביב כ-90 דולר לחבית במהלך ששת החודשים הקרובים. גם אם ההתאוששות במחירים תתעכב מעט לאחר סיום הלחימה, מדובר בעיקר בבלימה מסוימת בתהליך ירידת האינפלציה ובהאטה מתונה בצמיחה, ולא בחזרה ללחצים אינפלציוניים משמעותיים, או למיתון. למרות הפגיעה בתשתיות אנרגיה, היצע גלובלי גמיש, כולל קיבולת עודפת ושימוש במאגרים אסטרטגיים, וצפוי לרכך את השפעת הזעזוע", כותב בינדלי.
"בהתאם לכך, אנו מעריכים כי הלחצים האינפלציוניים יישארו מוגבלים. בארה"ב הצמיחה צפויה להתמתן אך להישאר חיובית, והאינפלציה לעלות במתינות. תחזית הריבית של הפדרל ריזרב נותרת דומה. גם אם קיצוצי ריבית יתעכבו, בעוד שבאירופה אנו צופים מהלך מקדים של העלאות ריבית במהלך 2026, לפני חזרה לרמה של כ-2% בשנת 2027".
"השווקים כבר הגיבו לזעזוע, עם ירידה של עד כ-5% במניות על רקע שחיקה במכפילים ועלייה באי הוודאות, אך התאוששו עם הדיווחים על הפסקת אש", הוסיף. "תחזיות הרווח נותרו יציבים ואף השתפרו, ומרווחי האשראי אינם מצביעים בשלב זה על חשש משמעותי לפגיעה בצמיחה. אנו מעריכים כי כל עוד נתונים אלו נשמרים, גם אם צפויה תנודתיות, לא נראה ירידה עמוקה יותר בשוקי המניות בתרחיש הבסיס".
מנגד, אומר בינדלי, "אנו מעריכים כי אג"ח ממשלת ארה"ב מספקות כיום פיזור מוגבל יותר, לאור רגישות גבוהה לציפיות אינפלציה ולשינויים במדיניות הריבית. התשואות מושפעות מעלייה בריביות ריאליות ומתמחור מחדש של המדיניות המוניטרית, כאשר פרמיית הטווח נותרת יציבה יחסית. אנו מעדיפים חשיפה סלקטיבית לאג"ח בבריטניה ובאוסטרליה, וכן לאג"ח בשווקים מתעוררים, לצד זהב כרכיב פיזור מרכזי".
בהשוואה למשברים קודמים, ובהם מלחמת המפרץ והמשבר של 2022, היקף השיבוש הנוכחי נמוך משמעותית, וגם מחיר הנפט, במונחים ריאליים, עדיין מתחת לשיאים היסטוריים. לצד זאת, בינדלי מציין כי הם בוחנים גם תרחישי סיכון.
"בתרחיש של שיבוש ממושך, אנו מעריכים כי מחיר הנפט עשוי להגיע לכ-115 דולר לחבית בתוך חצי שנה, מה שיוביל לעלייה חדה יותר באינפלציה וללחץ על הצריכה ועל שולי הרווח של החברות. בתרחיש קיצון של הסלמה רחבה יותר, המחיר עשוי להתקרב לכ-150 דולר לחבית, מצב שעלול להוביל לסביבה סטגפלציונית ולעלייה בסיכוני מיתון".
"בשלב זה, אנו מעריכים כי הסיכון המרכזי הוא היווצרות של השפעות סבב שני, בעיקר דרך עליית שכר, אינפלציית שירותים ועלייה בציפיות האינפלציה. תהליכים אלו עלולים לחייב מדיניות מוניטרית מצמצמת לאורך זמן ולהכביד על הצמיחה. בהתאם לכך, אנו עוקבים אחר אינדיקטורים כגון תיקוני תחזיות רווח, מרווחי אשראי וציפיות אינפלציה הגלומות בשוק, לצד רמת הריבית הסופית שהשווקים מתמחרים", הוא מסיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו