"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר ההכרזה על הפסקת אש: וול סטריט מזנקת - אך הסיכונים עדיין קיימים

השווקים מזנקים על רקע הסכם הפסקת האש וירידה חדה במחירי הנפט • האופטימיות גוברת, אך חשש מגיוסי חוב בארה"ב עלול לבלום את המגמה

,עודכן
0השמעה
ירידות שערים חדות בוול סטריט. צילום: אי.פי

עליות השערים שאפיינו את הבורסות ברחבי העולם מגיעות לשוק החשוב בעולם - וול סטריט. כאן המדדים המובילים עולים בכמעט 3%, המניות הקטנות יותר עולות בכ-3.5%, תשואות האג"ח יורדות ל-4.26%, ואילו מחיר הנפט - הכוכב של החודש האחרון - יורד בכמעט 18% לרמה של 93 דולר לחבית.

אם כן, קשה לגזור סקטור ספציפי שמוביל את המגמה בניו יורק, בעיקר בשל העובדה שהעליות חוצות את כל המגזרים והמניות. את העליות ניתן לייחס להסכם הפסקת האש שאליו הגיעו ארה"ב ואיראן, הסכם שאמור להביא לפתיחת מצרי הורמוז לשינוע מכליות נפט. ההסכם מוביל לירידה של כ-18% במחיר הנפט, לרמה של כ-93 דולר לחבית - נתון בעל חשיבות רבה לכלכלה העולמית.

ג'יי.די. ואנס: "אנחנו לא מעוניינים להיות באיראן בעוד שנה, שנתיים נצא משם בקרוב" // Clash Report

באופן עקרוני, אילו מחיר הנפט היה מתייצב ברמות של 120 דולר ומעלה, סביבת האינפלציה העולמית הייתה עולה מדרגה משמעותית, והצמיחה הייתה נבלמת ואף נעצרת. כמעט בכל מוצר קיים רכיב אנרגיה, וכאשר מחיר הנפט - חומר הגלם המרכזי - מזנק, הוא גורר עלייה בשרשרת הייצור כולה ויוצר בעיה רחבה בכלכלה העולמית.

כעת יש לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר. הכלכלה הפכה למרכיב מרכזי במלחמה, אך יש לזכור כי אם ארה"ב תצליח להגיע להסכם טוב עם איראן שיביא לסיום הלחימה, ניתן יהיה להפחית חלק משמעותי מהסיכון העולמי. מנגד, אם ההסכם לא ירחיק את איראן ממוקדי חוסר היציבות, העולם עלול להיכנס להיערכות לקראת סבב נוסף - שתוצאותיו אינן ברורות בשלב זה.

האופטימיות בשווקים הפיננסיים ברחבי העולם משקפת תחילתו של ריבאונד. השאלה עד כמה יהיה בר-קיימא ולאן יוביל תלויה בהתפתחויות במשא ומתן על הסכם סופי, שיקבע רבות לגבי הכלכלה העולמית בטווח הבינוני.

עובד מפעל זיקוק מגלגל חבית נפט, ארכיון,צילום: רויטרס

בשלב זה ניתן לראות כי הציפיות לאינפלציה יורדות בעקבות ירידת מחירי הנפט, ובהתאם גם תשואות האג"ח - שהן ציר מרכזי בשוק הכסף העולמי - יורדות. המשמעות היא כי אם המגמה תימשך, לחץ הוצאות המימון יפחת ויאפשר הקצאת משאבים לצמיחה, הן דרך צריכה והן דרך השקעות בסיכון גבוה יותר.

יש לזכור כי בתקופה האחרונה יצא כסף רב מהשווקים והפך למזומן "יושב על הגדר". מדובר בתופעה רחבה בבורסות בעולם, כאשר הכסף המתין לאות ליציאה מהמלחמה. לפי תחילת המסחר בניו יורק, נראה כי הון זה מתחיל לחזור לשווקים.

עם זאת, קיימים גם סיכונים. ארה"ב נדרשת למימון משמעותי של תקציב הביטחון, ובבית הלבן כבר דווח על תוספת של כ-200 מיליארד דולר. גיוסים בהיקף כזה בשוק האג"ח עלולים למשוך מחדש את התשואות כלפי מעלה, או לפחות למנוע ירידה לרמות נמוכות יותר, סביב 4%. מצב כזה עשוי להכביד על השווקים בהמשך הדרך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר