הפסקת האש: מחיר הנפט צונח, בורסות אסיה באופוריה - ומה צפוי בישראל?

הלילה, רגע לפני שהמלחמה שינתה פניה הושג הסכם להפסקת אש בין איראן לארה"ב וכמובן עם ישראל. סעיפים מרכזיים שהושגו הם הפסקת התקיפות ההדדיות ופתיחת מצרי הורמוז לתנועת אוניות. למעשה לרגע הזה חיכו המשקיעים כבר כמעט 40 ימים והתגובה בשווקים, נכון לרגע זה, בהתאם.

אם כן, מחיר הנפט צונח ב-15% והוא נסחר כעת ברמה של 96 דולר לחבית. הנחת העבודה בשווקים שייקח עוד לא מעט זמן עד שהצדדים יבחנו את מידת הפגיעה שלה בתשתיות הנפט ומערכות ההולכה כדי שתהיה ירידה נוספת במחירי הנפט ורק כשהפקת הנפט במדינות המפרץ תחזור לפעולה מאלה, נראה את מחיר הנפט חוזר לרמה שלו טרם המלחמה שהייה אז סביב ה-60 דולר לחבית.

החוזים העתידיים על המדדים האמריקניים עולים בשיעור חד של 3% כשהחוזים על הנאסד"ק מובילים את העליות. החוזים על הדאו ג'ונס עולים ב-2.3% והחוזים על ה-S&P500 עולים ב-2.5%.

כדאי לשים לב לנתון הבא: מחיר הזהב עולה ב-3.3% לרמה של 4,838 דולר לאונקיה, הוא נמצא במרחק של 16% מהשיא השנתי שלו שעומד על 5,626 דולר לאונקיה. עכשיו נסביר לרגע שהזהב חוזר לשחק החל מהיום כ"מגן מפני אינפלציה" וזה אומר שבאופן עקרוני כדי לשקם את התשתיות במפרץ הפרסי הרי שיהיה צורך בבינוי מואץ והקמה מחדש של רשתות חשמל ותקשורת וזה אומר הגדלת הביקוש לזהב לצורך הזה בלבד וזה, לפחות באופן תיאורטי, אמור להביא לעליית מחירי המתכת היקרה ומכאן שמה "מגן פני אינפלציה".

בבורסות באסיה נרשמת ממש אופוריה שכן יבשת אסיה זקוקה עד מאוד לנפט האיראני ואם הוא לא קיים היא זקוקה לנפט מהמפרציות וכמה שיותר ממנו. החשש במהלך המלחמה היה שמדינות אסיה עלולות גם הן להיגרר לחוסר יציבות בגלל המלחמה עם איראן, אבל זוהי נחלת העבר. כעת ביפן נרשמות עליות שערים חדות של 5.3%, בהונג קונג עולה מדד ההנג סנג שהוא המדד החשוב באסיה, ב-3% ובסין עולה הבורסה בשנחאי ב-2.5%.

מה צפוי בישראל?

רונן מנחם, אסטרטג השווקים הראשי בבנק מזרחי טפחות אומר כי מבחינת ישראל סימני שאלה ישפיעו על המסחר. מחד אמירת הנשיא כי השיג הסכמות בתור מייצג מדינות המזרח התיכון ומנגד אמירת לשכת רה"מ כי ההסכם לא כולל את זירת חיזבאללה. לכן ייתכן כי התגובות כאן תהיינה מחר חדות פחות ומסויגות יותר מאשר ברחבי העולם.

"השוק הראשון שיוצא נשכר מהפסקת האש הוא שוק הנפט ואנו רואים ירידות של 14%-13% אחוזים במחירי הנפט לסוגיו, אם כי לרמות של 96-95 דולר, עדיין כ-25 דולר ויותר מעל הרמות שקדמו לפרוץ המלחמה, נתון המשקף את הזהירות המתבקשת מהתהפוכות והיצרים שליוו את המלחמה, כמו גם את הרצון לראות שמצרי הורמוז אכן נפתחים".

"חלק מהירידה עשוי גם לשקף שימוש בחלופות חלקיות למצרים, שנוצלו במהלך העימות וייתכן כי ישמשו גם אחריו. בהקשר זה יש לציין את החשש שהוסר מחסימה של מצר באב אל מנדב ע"י החותים. לבסוף, אין לשכוח את מגבלות ההיצע לטווח הקצר נוכח הנזקים שנגרמו למתקני זיקוק והפקה ההן באיראן והן במדינות המפרציות".

"מעבר לכך, תחול ירידה חדה של שנאת הסיכון, בטח לאחר מתיחות השיא שקדמה לדד-ליין שהציבה ארה"ב לאיראן. הדבר ניכר בחוזים על מדד הפחד VIX, שירד 10.8% וכעת נמוך ב-24.9% מרמתו לפני חודש".

מנחם ממשיך: "כל התפתחות שמשמעותה הוצאות ממשלתיות וגרעון תקציבי נמוך יותר (במונחי תוצר) גם תקטין את התחרות על מקורות ההון מול הסקטור העסקי ותוזיל את עלותו וגם תהווה גורם תומך מבחינת שיקולי הריבית של הבנק הפדראלי. מניות הבנקים עשויות אף הן לצאת נשכרות משום שמדובר בהתפתחות מעודדת מבחינת הפעילות הכלכלית בתוך ארה"ב ובשאר העולם.

"לגבי אג"ח ממשלת ארה"ב, אלה מגיבות בעצמה ובכיוון הצפוי – הן עולות לאורך העקום ובשיעורים חדים. תשואת הפדיון ל-10 שנים מאבדת עשירית אחוז ל-4.24% אך האג"ח לשנתיים לפדיון רושמות את עליות השערים החדות יותר, משום ההשלכות האפשריות על ריבית הפד. אנו נצטרך לבחון את ההשלכות על ההסתברות להורדת ריבית שיגלם השוק בהמשך היום ובימים הקרובים".

מה עם הדולר?

באשר לדולר אומר מנחם כי "הדולר עלה עד לאחרונה כנגד האירו משום הביקוש לו בתור מטבע חוף מבטחים על רקע שנאת הסיכון הגבוהה. כעת סביר להניח כי תיאבון הסיכון המתאושש יגרור פיחות חוזר של המטבע האמריקאי, מה עוד שהצפי לריבית הפד עשוי להיות כעת נמוך יותר משהיה כשהעימות החריף.

"אנו אכן רואים כעת שהדולר נחלש 7 עשיריות כנגד האירו ו-9 עשיריות כנגד השקל (ירידה מתחת לשער של 3.10 בין הבנקים). אם וככל שהשקל יוסיף להתחזק כנגד הדולר, שאלת ריבית בנק ישראל תשוב לשולחן ונוסף לכך – בנק ישראל בתחזיתו האחרונה הניח כי המלחמה באזור תסתיים עד סוף חודש אפריל. כעת מסתמן כי הדבר אכן יקרה, ויסייע לו לפעול לפי תוואי הריבית הפוחתת שמגלם בתחזית".

"בהקשר זה חשוב להזכיר כי אם הזירה הלבנונית הינה חלק מההסכם – וזה עוד ברור לגמרי – מדובר באחד התרחישים השליליים פחות שהציג לאחרונה משרד האוצר מבחינת ההשפעות האפשריות על התוצר – נתון חיובי הן מבחינת הכלכלה, הן מנקודת הראייה של שוק ההון והן מבחינת יחסי החוב והגירעון לתוצר. צריך גם לזכור את תוספת העתק לתקציב הביטחון וגם כאן – חלק גדול אמנם יהיה נחוץ לצורך רכש והצטיידות, אך הפסקת העימות הדו חזיתי אולי יאפשר תוואי הוצאות נמוך יותר מזה שתוכנן קודם וכמובן יחזיר יותר עובדים לכוח העבודה.

"אם הפסקת האש תהפוך הפסקת קבע, זו התפתחות מעודדת גם מבחינת סוכנויות דירוג האשראי, בין השאר משום ההשפעות החיוביות על יחסי החוב הציבורי והגירעון הממשלתי לתוצר וגם משום ששיח על התקדמות התהליך המדיני האזורי הכולל באזור (הסכמי אברהם כדוגמא) ישוב לסדר היום, אולי עם גישה חיובית אף יותר מצד מדינות המפרץ וסעודיה בראשן כלפי ישראל.

"שוק המניות בישראל עשוי לפתוח עם רוח גבית מהעליות של שוקי חו"ל, ככל שתימשכנה, אך גם לבחון את שאלת הזירה הלבנונית בהקשר עם ההסכמות בין ארה"ב לאיראן. נראה כי תתבקש זהירות על מנת שהשוק ישתכנע אם אכן שתי הזירות קשורות.

"על פניו, מניות החברות הביטחוניות תהיינה במוקד תשומת הלב וכך גם מניות הבנקים, הביטוח, התעופה, והנפט והגז הטבעי. האחרונות תגבנה מחד לירידות החדות של מחירי הנפט ומנגד לרגיעה במתיחות הביטחונית סביב אתרי ההפקה, אם כי סביר שהשפעת הראשונות תהייה דומיננטית בשלב הראשון. מניות חברות הבנייה תגבנה, בין השאר, על רקע הצורך בהשקעות הנרחבות לשיקום נזקי תשתיות ומבנים נרחבים בעקבות פגיעות הטילים במדינה.

"לבסוף, בראייה הגלובאלית, סביר כי הימים הקרובים יעמדו בסימן נטייה לעליות, אך תוך המשך התנודתיות ותגובתיות עצימה ומהירה לכל התפתחות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן. אמנם לפי המסר של טראמפ רוב הנקודות כבר הוסכמו, אך החשדנות והעוינות בין הצדדים מהותיות ועלולות ליצור מחלוקות ומשברים מזדמנים בדרך, שיקשו על ההתנהלות היומיומית של השווקים".