"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"כולנו הולכים להרגיש בקרוב את המלחמה בכיס"

המשקיעים קיוו לאיתות על רגיעה במפרץ, אך טראמפ טלטל שוב את השווקים בהצהרותיו וגרם לזינוק חד במחירי הנפט לרמה של 107 דולר לחבית • סמנכ"ל הבורסה: "לצד מחירי הדלק שעלו, המערכה מול איראן צפויה לייצר עוד לחצים שיגבירו את האינפלציה"

,עודכן
0השמעה
הבורסה בתל אביב. צילום: יהושע יוסף

נאומו של דונלד טראמפ שלשום התקבל אצל המשקיעים ברחבי העולם בתחושת בלבול ולא מעט אי־ודאות.

הציפיות המוקדמות דיברו על אפשרות להכרזה שתאותת על תחילת סיום הלחימה במפרץ, אולי אפילו מהלך דיפלומטי שיביא לפתיחת מצר הורמוז ולהפחתת האיום האיראני. בפועל, הנאום סיפק בעיקר המשכיות של הקו הקיים, וזה הספיק כדי להחזיר את השווקים למצב הקבוע של תנודתיות שאנחנו רואים כבר מאז תחילת המבצע.

התגובה היתה מיידית: ירידות בבורסות אסיה, חולשה בחוזים העתידיים בוול־סטריט וזינוק חד במחירי הנפט לרמה של 107 דולר לחבית. ההשפעה כבר מחלחלת לשטח, בארה"ב המחיר הממוצע לדלק טיפס לכ־4 דולר לגלון, נתון שמאותת על לחץ אינפלציוני מתחדש.

טראמפ בנאום לאומה: יעדי המלחמה לקראת השלמתן,צילום: אי.פי

סמנכ"ל הבורסה יניב פגוט מסביר כי המשמעות רחבה הרבה יותר מעלייה זמנית במחירי האנרגיה: "אנחנו מדברים על השלכות של המלחמה על סביבת האינפלציה ותיקי ההשקעות. אנחנו הולכים להרגיש בקרוב את המלחמה בכיס וזה אומר שמחירי הדלק בתחנות עולים ואיתם הלחצים האינפלציוניים. שים לב, לפני המלחמה ההערכות היום הן לאינפלציה של 1.6% בשנה והציפיות להמשך היו לירידה נוספת שלה. כרגע נראה שהמלחמה תייצר עוד לחצים שיגבירו את האינפלציה בעוד 0.6% וזה אומר שהאינפלציה השנתית נמצאת בקצב של 2.4%".


אז איך זה משפיע על הכסף של הציבור?

"זה אומר שהכל נזיל. אם המלחמה מסתיימת מהר, המחירים של הנפט ירדו אבל לא במכה אחת. זה לא אומר שאם חבית נסחרת ברמה של 112 דולר היא חוזרת מהר ל־60 דולר. אבל באופן עקרוני אפשר כבר היום להגיד שהאינפלציה צפויה לעלות. וזה לא רק מחירי הדלק והאנרגיה, נכנסנו לאירוע שמוביל לעלייה במחירי השינוע הימי וזה יביא לגל התייקרויות ובעיות של לחצי מחירים במעגל השני כמו במחירי הדשנים".

יניב פגוט,צילום: ניקי וסטהפל

ובכל זאת, איך הציבור צריך להתמגן, גם בתיק ההשקעות?

"בחלק הסולידי של התיק, שזה לא מניות, יש כלים להתמודד עם זה, וזה אומר החל ממניות אג"ח צמודות מדד אם זה של המדינה או מוסדות פיננסים כמו ביטוח ובנקים. יש מדדים שמשקיעים באג"ח הזט, וצריך להגיד שבתקופה הזו כשהסיכון עולה, סביר להתמקד באג"ח הקצרות ויש מדדים שמתמקדים באג"חים האלה, אז גם אתה מתמקד בדירוגים גבוהים, מתמקד באג"ח הקצרות בדירוגים הגבוהים כמו תל בונדים 3-1 צמודים או ממשלתי קצר צמוד, זה בהחלט משהו שיכול להועיל בתקופות כאלה".

בצד המנייתי, פגוט מצביע על שני כיוונים בולטים. הראשון הוא הבנקים: "בסביבה של אינפלציה נמוכה הם נפגעו, כי יש להם עודף נכסים צמודי מדד. עכשיו התמונה מתהפכת, אינפלציה גבוהה תומכת ברווחים שלהם, במיוחד מהרבעון השני".

עם זאת, הוא מדגיש כי דווקא התנודתיות יכולה לייצר הזדמנויות אחרות למשקיעים: "מי שמסתכל לטווח ארוך ויודע לספוג תנודות, יכול להתחיל לבנות אסטרטגיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר