נגידת בנק ישראל לשעבר: "הסיכון למשק גדל"

פרופ' קרנית פלוג שוברת שתיקה ומזהירה כי תקציב המלחמה אינו זהיר מספיק ("אם המלחמה תימשך הרבה - התוספת לא תספיק") • וחוששת מעליית פרמיית הסיכון ("נשלם יותר ריבית במקום להשקיע בצמיחה")

ההצבעה על התקציב. צילום: אורן בן חקון

לא שומרת בבטן: פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ואחת הכלכלניות הבכירות בישראל, לא מרבה בדרך כלל להתראיין לכלי התקשורת, אך הפעם תקציב המדינה שאושר לאחרונה גרם גם לה להרגיש שלא בנוח עד כדי כך שהיא החליטה לשבור שתיקה.

עד כדי כך לא בנוח, שפלוג התיישבה לשיחה, ובראיון נדיר ל"ישראל היום" היא טוענת שהיה מצופה מהממשלה לעשות את המקסימום כדי לממן את המלחמה ובמקביל להקצות את יתר המשאבים לתקציבים האזרחיים שייצרו צמיחה ברגע שהמלחמה תיגמר.

פרופ' קרנית פלוג, צילום: עודד אנטמן

תקציב מלחמה הוא מאתגר. איך אמור להיראות תקציב בתקופה מהסוג הזה?

"התקציב בתקופה כזו צריך לעשות את המקסימום כדי לשמור על יציבות פיננסית, וזה אומר להקטין את הגירעון ככל הניתן בתקופת מלחמה ולא לעשות צעדים שיגדילו את הגירעון והחוב ויקטינו את היכולת שלנו להתמודד עם זעזועים/משברים בעתיד שיבואו. התקציב לא עושה את זה בתקופה כזו שמחייבת זהירות".

אחד הדברים המטרידים בתקציב הוא השינוי בהנחות היסוד שלו כמה שעות אחרי שהוא עבר בכנסת. בגדול אני מבין את זה ככה - התקציב הזה בכלל לא רלוונטי למציאות.

"אני לוקחת כנתון את תקציב הביטחון שהוגדל ב־30 מיליארד שקל, ויש עוד רזרבה משמעותית לביטחון. השאלה היא אם התקציב לקח בחשבון את ההנחה הריאלית של משך המלחמה מול איראן וכמובן בצפון. אני חושבת שיש כאן סיכון שאם המלחמה תימשך בעצימות גבוהה למשך זמן ארוך יותר משהונח - התוספת לתקציב הביטחון, כולל הרזרבה, לא תספיק.

אם לוקחים בחשבון שההוצאה בגין "עם כלביא" היתה 20 מיליארד שקל, צריך לשאול אם תוספת של 30 מיליארד שקל באמת תספיק. יש כאן אופטימיות שמשמעותה לקיחת סיכון.

"נכון, צריך בכלל להתחיל עם הנחות היסוד שיש בתקציב שהן מטרידות. הממשלה והכנסת אישרו את התקציב כשתחזית הצמיחה שבו היתה של 4.7%. למחרת אישור התקציב היא עודכנה על ידי הכלכלן הראשי, והיום היא נעה בין 3.3% ל־3.8% - זה אומר שהתקציב אושר על בסיס הנחות שהיו לא מציאותיות, והמשמעות היא שהגירעון שאושר כבר עתה צפוי להיות יותר גדול".

יירוטים במהלך המלחמה עם איראן, צילום: אורן בן חקון

פלוג ממשיכה ואומרת כי "גם תחזית ההכנסות ממיסים קשורה לצמיחה. נכון שבשנים האחרונות התחזית של המיסים היתה שמרנית והיקף המיסים שנגבו הפתיע לטובה, אבל להניח שזה יהיה גם השנה כשאנחנו יודעים שצפויה האטה משמעותית בצמיחה ואי־הוודאות חריגה - זו הנחה אופטימית מדי. וזה מצטרף לעובדה שהגירעון יהיה משמעותית גבוה יותר מ־4.9% אחוזי תוצר שאושרו".

היתה השבוע הנפקה של המדינה, שאיך נגיד זאת בעדינות - לא הלכה הכי טוב שבעולם. אנחנו מאבדים את אמון המשקיעים?

"אנחנו עוד לא שם, אבל התמונה הפיסקלית הזו מביאה לכך שפרמיית הסיכון של ישראל תעלה. אנחנו עוד לא שם במה שאתה מכנה 'אובדן האמון'. עליית התשואות שראינו עד כה היתה מתונה, אבל ההתנהלות הזו מגבירה את הסיכון מפני 'אובדן אמון'. לא במובן של 'לא נוכל לגייס' אלא שנשלם פרמיה גבוהה יותר. זה אומר שחלק גדול מהתקציב יצטרך ללכת להוצאות ריבית גבוהות יותר על חוב גבוה יותר, מה שכמובן יבוא על חשבון הצרכים האזרחיים, שברוב התחומים ירדו ריאלית לנפש, וגם על חשבון השקעות בתשתית שהן קריטיות לצמיחת המשק".

אז בואי נדבר על הפיל שבחדר - אנחנו בדרך ל"עשור אבוד כלכלית"?

"זה תלוי בנו. אנחנו לא בעשור אבוד, נכון לעכשיו, אבל אנחנו באי־ודאות גדולה. אם המלחמה מסתיימת תוך זמן לא רב, ואם היא מסתיימת כשהיא מציבה אותנו במצב גיאופוליטי משופר, ואם הממשלה תיקח החלטות מתאימות תקציבית - אנחנו נראה התאוששות מהירה ועשויים לחזור לתוואי חיובי".

לסיכום אומרת קלוג: "אני חושבת שיש תרחישים מטרידים, שבהם חשיבות ההתנהלות התקציבית של הממשלה, ובכלל של המדיניות הכלכלית, הולכת וגדלה, והתקציב כפי שאושר הוא לא מספיק טוב. בטח בנסיבות הנוכחיות כפי שניתן היה לראות ממש לאחרונה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר