בנק ישראל בביקורת על ההצעה של נתניהו: ״הכסף הולך למי שצבר עושר"

ההצעה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, לסבסד משכנתאות מעוררת ביקורת מקיר לקיר. בנק ישראל, בשונה מהפעמים הקודמות, יוצא בביוקרת חסרת תקדים על ההצעה, אותה כתב יוסי סעדון, מי שמכהן כמנהל החטיבה הפיננסית בחטיבת המחקר של הבנק.

״הפיצוי ניתן לאלה שלא נפגעו״, אומר סעדון, ״ההפך הוא הנכון״. סעדון מסביר כי ״מאז תחילת מחזור עליית הריבית במארס 2022 ועד נובמבר 2025, תחת הנחות סבירות ומשקפות, צבר בעל משכנתא שרכש דירה בשווי ממוצע, יתרון עושר של כ-200 אלף שקל על פני שוכר שקול עם אותו הון עצמי - יתרון שנבע מעליית מחירי הדיור".

לדבריו: "זאת, לפני קבלת כל מענק. גם בדירה בשווי מיליון שקל - הנמוכה בטווח שנבדק בניתוח - בעל המשכנתא צבר יתרון של למעלה מ-120 אלף שקל על שוכר דירה עם אותו הון עצמי. הצעת החוק מעבירה כספי ציבור לקבוצה שהרוויחה מהעליה המהירה במחירי הדירות ולמעשה השוק כבר שיפה אותה״.

סעדון ממשיך, ״אין כשל שוק שמצדיק התערבות. בין ינואר 2022 לנובמבר 2025, ההחזר החודשי הממוצע עלה בכ-960 שקל, אך השכר הממוצע עלה בכ-1,880 שקל - כמעט פי שניים. שיעור הפסדי האשראי במגזר המשכנתאות עומד על 0.7% בלבד - נמוך היסטורית. הכסף הולך לאלה שצברו עושר, לא לאלה שנפגעו. ניתוח שביצעתי בחן טווח רחב של מחירי דירות".

"בכל נקודת מחיר שנבדקה ללא יוצא מן הכלל, הרוכש צבר יתרון עושר נטו על שוכר שקול עם אותו הון עצמי - לפני קבלת כל פיצוי. מתחת למחיר הממוצע, תחת הנחות סבירות כאמור, הרוכש מפוצה בשיער של כ- 15% מהעושר שצבר מעבר לעושר שצבר השוכר המקביל לו באותה תקופה. כלומר, הפיצוי הכספי גדל ככל שהעושר שנצבר גבוה יותר. לא מדובר כאן בהעברה מתקנת אלא סבסוד של רווח שוק", אמר.

״הפיצוי מתגמל נטילת סיכון ומעניש אחריות פיננסית. המענק מגיע ללווים שבחרו במסלול ריבית משתנה - מסלול שמציע ריבית נמוכה בתמורה לחשיפה לתנודות. לווים שבחרו בריבית קבועה שילמו "פרמיית ביטוח" מראש וכעת אינם זכאים. לווים שמחזרו את המשכנתא בפעולה אחראית - גם הם מודרים. הצעת החוק מתגמלת פסיביות ומענישה ניהול סיכון אחראי", הוסיף סעדון.

״אפליה קשה כלפי שוכרים ולווים אחרים. כ-30% ממשקי הבית בישראל שוכרים. על פי הניתוח שביצעתי, שוכר בדירה בשווי ממוצע ארצי - עם אותו הון עצמי ואותה הכנסה כמו הרוכש - צבר בתקופת הניתוח עושר נטו של כ-134 אלף שקל, לעומת כ-351 אלף שקל של הרוכש, תוך תשלום שכר דירה שעלה בכ-17% ללא כל הגנת ערך נכס. כעת, בנוסף על פער עושר שלכ-217 אלף שקל, יקבל הרוכש מענק של עשרות אלפי שקלים מהמדינה. הצעת החוק בוחרת להיטיב עם הקבוצה שהייתה מוגנת יחסית״.

מעבר להתראה מפני חלוקת כסף בתקופת בחירות, אומר סעדון את הדבר הבא וכאן יש אזהרה שכדאי לשים אליה לב היטב: ״כאשר הבנק המרכזי מעלה ריבית, המטרה היא שהתייקרות האשראי תקרר ביקושים - ובכך לרסן את האינפלציה. התמסורת המוניטרית מבוצעת בין היתר דרך המשכנתאות שחלקן הגדול נלקח בריבית משתנה שמתואמת עם ריבית בנק ישראל".

הוסיף ואמר: "אם הממשלה בוחרת לפצות חלק מהציבור על אותה התייקרות, היא מנטרלת בידה אחת את מה שהבנק המרכזי מנסה להשיג בידו האחרת. ולמה לעצור כאן: האם נפצה גם בכל מחזור הידוק עתידי? ואם כן - למה בכלל יש טעם בכלי הריבית? חשוב מאוד לציין שגם קרן המטבע (פברואר 2026) התריעה מפני החוק הזה. בהינתן המציאות התקציבית המורכבת בעת הזאת, לדעתי אין זה נכון חברתית וכלכלית להעביר חוק - שעלותו מוערכת בכ-10 מיליארד שקל לאורך 60 חודשי תחולתו - שמסבסד דווקא את מי שנהנה מהעליה החריגה במחירי הדירות בשנים האחרונות״.

לא צריך להכביר מילים על הביקורת של בנק ישראל וכדאי פשוט לקרוא אותה כמו שהיא. בנק ישראל מתריע, הא ותו לא מפני התנהלות שתעשה נזק, לא פחות כשבתקופה הזו צריך להיות זהירים הרבה יותר.