"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתניהו מחזיר לשולחן את סבסוד המשכנתאות; כלכלנים מתנגדים: "אין היגיון"

בעלות תקציבית של 2 מיליארד שקל בשנה, ראש הממשלה מניע מחדש את המהלך שכבר ספג ביקורות בעבר ונדחה • במערכת הכלכלית מזהירים: "זה עלול להיות הרסני לכלכלה בתקופת מלחמה כשצורכי מערכת הביטחון רק הולכים וגדלים"

,עודכן
0השמעה
סמוטריץ' ונתניהו. צילום: אורן בן חקון

הבחירות מתקרבות ואיתן כלכלת הבחירות: ראש הממשלה בנימין נתניהו מחזיר לשולחן את סבסוד המשכנתאות בהיקף כספי של 2 מיליארד שקל בשנה.

יאיר לפיד על העברת התקציב: "המושחתים שדדו את הקופה הציבורית"// ביני אשכנזי

ההצעה כבר הונחה בשנה שעברה לדיון על ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון אך הוקפאה לאחר ביקורת קשה מאוד של משרד האוצר ובנק ישראל.

הביקורת נגד המהלך מתמקדת בעובדה הפשוטה שלמדינה אין רזרבות לממן את הסבסוד. מעבר לזה כלכלנים מצביעים על כך שאין כל היגיון בלסבסד משכנתאות, כי הרי המטרה בריבית גבוהה היא לצנן אך השוק ועל ידי זאת להדביר את האינפלציה שהפכה למחלה הקשה ביותר של כלכלות בעידן המודרני.

ההצעה כאמור חזרה היום (שלישי) לשולחן הדיונים כשבכירים במערכת הכלכלית מסבירים: "אין היגיון במהלך הזה, זה עלול להיות הרסני לכלכלה בתקופת מלחמה כשצורכי מערכת הביטחון רק הולכים וגדלים ואין שום מקור תקציבי רלוונטי לדבר הזה. להוציא לקושש קולות בבחירות - כלכלה זה לא".

הממונה על התקציבים: ההצעה יוצרת "סיכון מוסרי"

בנייר עמדה שפרסם, הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר הביע התנגדות נחרצות להצעה הסיוע לנוטלי משכנתאות, מטעמים תקציביים ומקצועיים כאחד.

הממונה מהרן פרוזנפר,צילום: ללא קרדיט

מבחינה תקציבית, עלות ההצעה מוערכת על ידו בלפחות 7 מיליארד שקלים על פני חמש שנים. זאת בתקופה שבה המדינה כבר נושאת בנטל כבד של הוצאות ביטחוניות, ואי-הוודאות הביטחונית מחייבת שמירה על רזרבות. על פי חוק יסודות התקציב, קידום ההצעה מחייב מציאת מקור תקציבי מאזן - דבר שטרם נעשה.

מבחינה מקצועית, הממונה מעלה שלושה כשלים מרכזיים: ראשית, הצעת החוק מעדיפה בעלי נכסים שהכנסתם הפנויה לא נפגעה - כלומר מי שאינם זקוקים בהכרח לסיוע; שנית, היא מתעלמת מאוכלוסיות לווים אחרות שנפגעו ואינן מקבלות מענה; ושלישית, היא יוצרת "סיכון מוסרי" ו"ענישה" של הלווה האחראי. הממונה קובע כי בהיעדר ליבון מלא של הפרטים, בהיעדר מקור תקציבי ולאור הנסיבות הביטחוניות - אין לקדם את החוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר