מחירים שלא נראו 40 שנה: תרחיש האימים הכלכלי בעקבות המלחמה

הלילה (בין ראשון לשני) מחיר הנפט זינק לרמה של כמעט 110 דולר לחבית, רמה שמאיימת על היציבות הכלכלית העולמית. מיד לאחר שהחל המסחר, פרסם הנשיא טראמפ הודעה כי עליית מחירי הנפט היא מחיר זעום ביחס להשפעה של נטרול היכולות הגרעיניות של איראן, אמירה צ׳רצ׳ליאנית שלא הייתה לה השפעה על המסחר.

מדינות ה-7G שהיו מעט יותר פרקטיות, החלו בדיונים לפתיחת מאגרי החירום וזאת בעיקר כדי להרגיע את השווקים ולשחרר את החשש מפני מחסור בנפט שיביא לעליית מחירים של החשמל והדלקים בתחנות התדלוק. יש לציין כי מאגרי החירום של ארה״ב, הם הקריטיים לוויסות המחירים, שכן הם מונים 415.4 מיליון חביות.

המטרה המרכזית בפתיחת מאגרי החירום, היא להוציא את המדינות המפותחות מעולם יבוא הנפט ולו לפרק זמן קצר, כדי לאפשר השלמת המערכה הצבאית מול איראן.

בשנים האחרונות ארה״ב השתמשה בנפט שמופק מהמאגרים שלה וייבא סדר גודל של 8 מיליון חביות ביום. את הפער הזה יכולה ונצואלה לסגור בנקל, אבל שילוב של פתיחת מאגרי החירום והטיית הנפט מוונצואלה לשוק החופשי, אמור להקל (מאוד) על החשש ממחסור בנפט.

הנגיעה הישראלית למחירי הנפט היא כזו: במערכת הבנקאית העלו אתמול את תחזיות האינפלציה לטווח הקצר בשל עליית מחירים זו, וההערכה כרגע היא שאם המחירים יישארו ברמה הזו, הרי שמחיר הדלק בתחנות התדלוק יעלה בלפחות 9% כבר בחודש אפריל הקרוב.

כאן צריך לזכור שלא רק בישראל אלא בכל העולם, הנפט הוא מחולל האינפלציה הגדול ביותר, שכן עליית מחירי הנפט גוררת עליית מחירי התחליפים כמו הגז הטבעי וכן הלאה. מכאן, הדרך לפגיעה בצמיחה ובמשקי הבית ולעלייה באינפלציה, קצרה מאוד.

בסקירה שפרסמו בבית השקעות "JPMORGAN" הוצגו בימים האחרונים שני תרחישים עיקריים לשוק האנרגיה העולמי, בהם נרשמת עלייה חדה במחירי הנפט. בתרחיש הראשון, שמתואר כמתון יחסית, מחירי הנפט מזנקים זמנית עד 120 דולר לחבית אך מתייצבים סביב 80 דולר בהמשך, וגורמים לפגיעה של כ־0.6% בצמיחה הגלובלית ולעלייה של מעט מעל 1% באינפלציה. התרחיש הזה מגלם זעזוע מקרו כלכלי מתון, שבדרך כלל אינו פוגע מהותית בסנטימנט העסקי.

התרחיש השני, החמור יותר, כולל הסלמה ממושכת באזור היוצרת "חנק" של אספקת נפט מהמזרח התיכון, גם לאחר הפעלת מאגרים אסטרטגיים והגדלת היצע חלופי. בתרחיש זה המחירים נשארים מעל 120 דולר לחבית לאורך זמן, מחירי הגז מזנקים באופן לא אחיד בין אזורים, והפגיעה בצמיחה הגלובלית מתקרבת ל־1.2%.

התרחיש החמור מעלה סיכון לפגיעה חריפה בסנטימנט העסקי, התכווצות בהשקעות ומחסור באנרגיה באירופה ובאסיה. למרות האינפלציה הגבוהה הצפויה, מרבית הבנקים המרכזיים ייטו דווקא להקל במדיניות בשל עליית סיכוני המיתון. אף שהתרחיש החמור אינו ההערכה המרכזית כעת, קיימת ציפייה להמשך לחץ כלפי מעלה על מחירי הנפט בטווח הקרוב, ברמות שלא נראו מאז 1990.