ירידות שערים חדות נרשמות היום (חמישי) בוול סטריט. מדד דאו ג'ונס יורד בכמעט 2% לרמה של 47,783 נקודות, מדד S&P500 יורד ב-1.2% לרמה של 6,788 נקודות ומדד נאסד"ק יורד ב-1% ל-22,561 נקודות. מחיר הנפט עולה ביותר מ-6% לרמה קרובה מאוד ל-80 דולר לחבית. תשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים עולות בשיעור חד של 1.5% לרמה של 4.14%.
אם כן, באופן עקרוני לא קרה שום דבר מיוחד להוציא העלייה בעצבנות של המשקיעים מתוך חשש מהתמשכות המערכה מול איראן, התמשכות שתביא איתה את מחירי הנפט לרמות גבוהות הקרובות ל-100 דולר לחבית, ואם זה יקרה הלחצים האינפלציוניים בארה"ב (ובעולם) יעלו עד כדי שהפדרל ריזרב יאלץ לצמצם את קצב הפחתות הריבית.
באופן עקרוני החשש מפני עליית מחיר הנפט הוא מעבר לעלייה בהוצאות על דלקים של כלי רכב והוא נוגע לחשש מפני עליית מחירים בכל גורמי הייצור הקשורים למשק החשמל וכאן אנחנו מדברים על עלייה עקבית בצריכת החשמל העולמית בעיקר מעולמות מרכזי המידע והעיבוד מה שיגרור לשחיקה אפילו משמעותית ברווחיות החברות.
נתון נוסף שיש לשים אליו לב היטב הוא נושא תשואות האג"ח הממשלתי ואלה כאמור עולות בשיעור חד לרמה של 4.14%. תשואות אג"ח גבוהות גורמות לעליית הריבית בפועל וזאת בשל תהליך פשוט: אם בנק יכול לרכוש אג"ח ממשלתי שיניב לו תשואה של 4.14% לשנה, אין לו סיבה להלוות כסף לאנשים בריבית שתהיה נמוכה מזה ולכן תהליך כזה גורר חשש מפני עלייה בהוצאות המימון של הפירמות (ושל משקי הבית) ומכאן האטה בקצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית שהיא הגדולה והחשובה בעולם.
אז אם אנחנו משקללים את הנתונים שמכבידים היום על וול סטריט הרי שאנחנו מדברים על חשש מפני עליית מחירי האנרגיה וביד השניה חשש מפני עלייה בהוצאות המימון של הפירמות וכל זה מניב חשש (משמעותי) מפני שחיקה ברווחיות של הפירמות ולכן חשש כזה מצריך תיקון במחירי המניות.
שמוליק קצביאן, האסטרטג הראשי של בנק דיסקונט אומר כי "עליית מחירי האנרגיה על רקע המלחמה מול איראן הינה החשש המרכזי של משקיעים בעולם. מאז הסגירה בשבוע שעבר, כלומר ערב המלחמה ועד למסחר בצהרי חמישי מחירי חבית ברנט/WTI עלו ב-כ14%. נזכיר כי זאת בנוסף לעלייה שהייתה במחירי הנפט עוד לפני כן, על רקע המתיחות והחששות למלחמה עוד לפני שפרצה בפועל.
"העלייה במחירי האנרגיה עשויה לגרום לעלייה באינפלציה במערב, עיכוב או עצירת תהליך הפחתות הריבית בארה"ב ועלייה בתשואות הממשלתיות. שוק הריביות בארה"ב מתמחר כעת כ-1.5 הפחתות ריבית בלבד עד סוף 2026, לעומת תמחור של כמעט 2.5 הפחתות ריבית בסוף השבוע שעבר.
"מעבר לאינפלציה, עליית מחירי האנרגיה ובפרט אם היא נמשכת לאורך זמן, פוגעת בצרכן המערבי שבעקבות עליית המחיר מוציא יותר הוצאות (במונחים כספיים) על דלק ואנרגיה - מה שמותיר בידו פחות לשימושים אחרים.
"למלחמה יש גם השפעה על שיבוש שיט והתייקרות הביטוח הימי, עניין שמעלה עלויות וזמני אספקה. מחירי המזון או דשנים הנעים דרך הנתיבים המאוימים מתייקרים וגם כאן יש השפעה על האינפלציה".
עוד אומר קצביאן כי "לפי JPM עלייה של 10% במחיר ברנט בגוש האירו (במונחי אירו) מעלה את האינפלציה (headline) בכ-0.11 נק’ אחוז בתוך כ-3 חודשים. לפי GS - עלייה מתמשכת של 10% במחירי הנפט מעלה את headline CPI בארה"ב בכ-0.28 נק’ אחוז, כשההשפעה על אינפלציית הליבה מתמתנת משמעותית.
"כמובן שאומדנים אלו תלויים בפרמטרים רבים כמו השינוי בשערי החליפין, האם העלייה היא זמנית או ממושכת ויתכנו צעדי תגובה במערב או של OPEC שימתנו את עליות המחירים. בנוסף לנפט יש כמובן יש את העלייה במחירי הגז ושווקי אנרגיה נוספים, שגם להם יש השפעה חדה מאוד על האינפלציה והצרכן המערבי.
"כך או כך אנו מעריכים כי בראיה שנה קדימה, עליות מחירים אלו יתקזזו לפי רוב התרחישים שאנו צופים להמשך המלחמה, ובכל זאת בטווח הקצר וכל עוד נמשכת הדינמיקה של המלחמה הנוכחית, יש לכך השפעה על השווקים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
