מדד המחירים לצרכן בחודש ינואר ירד השבוע ב־0.3% - ירידה חדה יותר מהתחזיות המוקדמות. כמו כן, השקל התחזק בשנה האחרונה ב־14% והתייצב סביב רמה של 3.1 שקלים לדולר.
משמעות הדבר: האינפלציה מתחילה להתכנס למרכז יעד יציבות המחירים (יעד יציבות המחירים הוגדר עליית מחירים של 1%-3% בשנה), מה שבאופן תיאורטי מאפשר לבנק ישראל להקדים ולהאיץ את קצב הורדת הריבית.
סמנכ"ל הבורסה יניב פגוט אומר בראיון ל"ישראל היום" כי התבססות האינפלציה ברמה הזו, והתחזית שבנק ישראל יאיץ את קצב הורדת הריבית, מחייבות את הציבור לבצע התאמות בתיק ההשקעות, וגם אם לא - כדאי להתחיל להכיר את שוק האג"ח.
"קיבלנו מדד שהיה נמוך מהתחזיות. כשמסתכלים על האינפלציה שנה קדימה, הצפי הוא לאינפלציה נמוכה משמעותית מ־2%, ואני לא אתפלא אם היא תהיה 1.5%. זה נמוך ממה שהיה בשנים האחרונות. בהינתן הדבר הזה, בנק ישראל יכול להרגיש בנוח להתאים את הריבית לאינפלציה, וזה נכון גם לטווחים הבינוניים והארוכים. לכן האפשרות שבנק ישראל יקדים ויאיץ את הורדת הריבית היא סבירה", אומר פגוט.
"בסוף יש שער חליפין של 3.09 שקלים לדולר, וזה נמוך ב־14% ממה שהיה לפני שנה. יש לזה השפעה גדולה על סביבת האינפלציה. המחקרים מדברים על כך שפיחות של 10% בשנה מוריד את האינפלציה בשיעור של 1%-1.5% בשנה.
"הרקע למה שאנחנו מדברים עליו זה שהריבית תרד מהר יותר ממה שהשוק צפה קודם לכן. לא צריך להתבלבל: אנחנו הולכים לכמה מדדים חיוביים, אבל אלה השפעות עונתיות. הנחת העבודה היא שבחודש פברואר המדד יעלה ב־0.2%, וגם בחודשים מארס ואפריל יהיו מדדים גבוהים, אבל הם לא ישנו את סביבת האינפלציה".
בשנים האחרונות הציבור הלך לקרנות הכספיות. מה צריך להסיק מתהליך של אינפלציה נמוכה והורדת ריבית על הקרנות הכספיות?
"באופן עקרוני, כשהאינפלציה יורדת והריבית יורדת, הבנק משלם פחות על הפיקדון בבנק. ככה גם הקרנות הכספיות משלמות פחות, ולכן צריך להסתכל על שוק האג"ח בדיוק כמו המשקיעים המתוחכמים. אם אתה מסתכל על האג"ח הממשלתי, אתה מבין שהוא משלם יותר מהקרן הכספית או מהפיקדון בבנק. אם אתה רוצה יותר סיכון - יש לך את האג"ח הקונצרני, כמו האג"ח של הבנקים. אלה מכשירים שאם אין לך ייעוץ מקצועי, אתה כמעט לא חשוף אליהם".
תמיד יש דילמה אם הציבור הרחב שרוצה להיחשף לשוק האג"ח צריך לעשות את זה דרך קרנות הנאמנות, או לקנות ישירות איגרות חוב בבורסה. איפה אתה עומד?
"אני חושב שחד־משמעית, הציבור שרוצה חשיפה לתשואות הגבוהות יותר בשוק האג"ח צריך לעשות את זה דרך קרנות הנאמנות, אבל זה בעיקר משיקולי מס. אם אתה קונה אג"ח ישירות בשוק, בכל פעם שאתה מקבל תשלום אתה צריך לשלם מס, בעוד בקרן נאמנות אתה משלם את המס רק כשאתה מוכר אותה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו