660 מיליארד שקל על השולחן: תקציב המדינה עולה להצבעה

תקציב המדינהיעלה היום להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת, אחרי שההצבעה עליו נדחתה ברגע האחרון לפני כיומיים. ההצבעה תתאפשר בזכות העובדה שמנהיגי הרבנים החרדים החליטו להצביע בעד התקציב.

כדי להבין את משמעות התקציב כדאי להעיף מבט על המספרים שהם למעשה הכסף שהממשלה תוציא בשנה הקרובה.

התקציב הכולל יעמוד על כ־660 מיליארד שקל, מהם כ־152 מיליארד שקל יילכו לתשלום חובות, כשמתוך הסכום הזה למעלה מ־60 מיליארד שקל יהיו תשלומי ריבית שהמדינה משלמת.

תקציב הביטחון, שהוא הסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה, עומד על כ־112 מיליארד שקל, כשכ־11 מיליארד שקל מהסכום הזה יופנו לאגף השיקום והמשפחות.

מדובר בסכום גבוה מאוד שמלמד על היקף הנפגעים בשנתיים האחרונות ועל המחויבות הגדולה של הציבוריות הישראלית למי שנפצע או נהרג במהלך שירותו הצבאי.

תקציב המשרד לביטחון לאומי עומד על 30 מיליארד שקל, מהם כ־20 מיליארד שקל מופנים לתקציב משטרת ישראל.

תקציב הבריאות עומד על 63 מיליארד שקל ותקציב החינוך, הנחשב לאחד הנפיצים ביותר, עומד על 96 מיליארד שקל. בתוך תקציב החינוך, מערכת החינוך החרדית תקבל כארבעה מיליארד שקל, מינהל החינוך הדתי יקבל כ־130 מיליון שקל, תקציב התמיכה בנושאי יהדות יעמוד על 311 מיליון שקל, סעיף התרבות היהודית יקבל כחמישה מיליון שקל ומוסדות תורניים יקבלו כ־307 מיליון שקל.

חילוקי דעות על התמהיל

תקציבההשכלה הגבוההיעמוד על כ־15 מיליארד שקל. תקציב המשרד לשירותי דת יעמוד על קרוב ל־900 מיליון שקל. חלוקת התקציב הזה מראה כי בתי הדין הרבניים יקבלו 200 מיליון שקל, הרבנות הראשית תקבל כ־29 מיליון שקל, השכר שמשלם המשרד עומד על כמעט 63 מיליון שקל, התמיכה בשירותי דת תעמוד על כ־82 מיליון שקל והמועצות הדתיות יקבלו כ־406 מיליון שקל.

בתוך תקציב הבריאות, שסכומו הכללי 63 מיליארד שקל, יקבלו קופות החולים ובתי החולים כמעט 53 מיליארד שקל. ענף בריאות הנפש יקבל כ־4 מיליארד שקל, לשכות הבריאות יקבלו כמעט 800 מיליון שקל, מעבדות בריאות הציבור יקבלו 47 מיליון שקל ותחום הרפואה המונעת יקבל כ־1.1 מיליארד שקל. תקציב הרשות לניצולי שואה יעמוד על כחמישה מיליארד שקל, כשכמעט כל התקציב יופנה לתגמולים ישירים ולטיפולים רפואיים.

אמנם רשימה זו לא כוללת את כל סעיפי התקציב, אך היא כוללת את הרכיבים המרכזיים שבו ומאפשרת להבין את חלוקת המשאבים. התקציב כולל יעד גירעון של 5.9% ואינו כולל את הנחת העבודה שהחוב הציבורי צפוי לעלות השנה ולחצות את רף ה־70% תוצר. בהינתן האתגרים שהציבוריות הישראלית עומדת בפניהם, מדובר בתקציב סביר במונחי המסגרת, למרות חילוקי הדעות על התמהיל שלו.