בדרך להוזלת מוצרי היסוד? ההצעה שתעלה בכנסת - והמשמעויות

ביום ראשון הקרוב תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק של ח״כ דוד ביטן, המבקשת להפחית את שיעור מס הערך המוסף על מוצרי מזון בסיסיים מ־18% ל־8%.

לפי ההצעה, המע״מ המופחת יחול על מוצרים מפוקחים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, וכן על מוצרי יסוד שייקבעו על ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים. בין המוצרים: לחם, חלב ומוצריו, בשר, עוף, דגים, ביצים, קמח, סוכר ושמן. יצוין כי על פירות וירקות אין כיום מע״מ כלל. אם יחליטו בועדה לקדם את הצעת חוק זו, היא תצטרך לעבור דיון לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית.

רמי לוי, מבעלי רשת שיווק השקמה, אמר ל"היום" כי מדובר במהלך חשוב: “הורדת המע״מ ל־8% על מוצרי יסוד היא צעד מבורך שהיה צריך לקרות מזמן. בישראל המע״מ גבוה משמעותית, וזה אחד הגורמים ליוקר המחיה. זה צעד התחלתי צריך גם לטפל ברגולציה ולפתוח את השוק”. לשאלה האם ההפרש על המע״מ צפוי להתגלגל על מוצרים שאינם מפוקחים ענה לוי ״ אני יכולה להגיד על הרשת שלי שזה יתגלגל לצרכן ואני יכול להבטיח שנוריד את המחירים לצרכן.

ליאור לוי, יו״ר איגוד תעשיות המזון הוסיף ״בלי הורדת מע״מ על מזון מה שטוב לאירופה ולארה״ב לא טוב לישראל.

הדיון בהפחתת המע״מ על מזון הוא רגע מבחן של מדיניות כלכלית אחראית, לא של סיסמאות. סקר iPanel שביצענו החודש מראה תמונה ברורה: רוב מוחלט בציבור סבור שהמדינה היא הגורם המרכזי ליוקר מחירי הסופר, ורואה בהפחתת המע״מ על מזון כלי אפקטיבי להקלה מיידית ביוקר מחירי הסופר.

גם נתוני הלמ"ס חד משמעיים: בשנת 2025 מחירי המזון לצרכן עלו, בעוד שמדד תפוקות התעשייה (מזון) דווקא ירד. במילים פשוטות: תעשיית המזון הישראלית לא הייתה מחולל יוקר המחיה, אלא כפי הנראה, לא פעם, גורם ממתן.
בשנים האחרונות קידמה הממשלה את רפורמת “מה שטוב לאירופה”, וכיום גם את רפורמת “מה שטוב לארה״ב”, אך בשני המקרים נשכח הנדבך המרכזי: באירופה ובארה״ב לא רק התקנים שונים, גם מדיניות המס שונה ובראש ובראשונה המע״מ על מזון.

יש לציין כי רשות המסים בישראל, אגף הכלכלן הראשי, ואגף תקציבים במשרד האוצר מתנגדים להצעת החוק.
מס ערך מוסף הוא מס עקיף המוטל על הצריכה והוא חל על כלל המוצרים והשירותים ועל כל הצרכנים במשק. הגורמים הללו סבורים כי פשטותו ויעילותו של חוק מס ערך מוסף באים לידי ביטוי בכך שנשמר עיקרון אחידות המס. כדי לשמור על עקרון זה של כלליות ואחידות המס, החוק האמור אינו קובע שיעורי מס ערך מוסף מיוחדים או פוטר מוצרים או צרכנים מתשלום המס.

אי עמידה קפדנית על עקרון זה של אחידות המס תביא לפריצת סכר ולגל של בקשות מצד סקטורים נוספים במשק לחייב אותם אחרת במס ערך מוסף, דבר אשר רשות המסים מתנגדת לו נחרצות.

אבדן ההכנסות הצפוי למדינה כתוצאה מיישום החוק מוערך בסכום של כ – 4.5 מיליארד שקלים בשנה. סכום זה עשוי להיות גבוה יותר אם יורחב סל המוצרים למוצרים דומים, וכן יתווסף לעלויות נוספות הצפויות עקב העלמות מס והשקעת משאבים בהגברת האכיפה.

מלכה אלבז, מנכ"לית עמותת בית לחם יהודה מסרה: "אנו מברכים על כל מהלך שמטרתו להקל על יוקר המחיה ולתת למשפחות בישראל אוויר לנשימה. הפחתת המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים יכולה להיות צעד נכון, בתנאי אחד ברור שההפחתה תתגלגל במלואה לצרכן בקופה ולא תיבלע בדרך.

כדי שזה יקרה, חשוב לקבוע מנגנון פיקוח ושקיפות שיבטיח שהמחירים יורדים בפועל, במיוחד במוצרים מפוקחים כמו לחם וחלב, וכן לקצר תהליכים בירוקרטיים כדי שההנחה תיכנס לתוקף מהר.

עם זאת, צריך לומר ביושר שהפחתת מע"מ לבדה לא תפתור את הבעיה מהשורש. אם רוצים שינוי אמיתי, חייבים לטפל גם בעלויות שמרכיבות את מחיר המזון כמו אנרגיה, הובלה, ארנונה, מים ותשומות לייצור. שילוב של הפחתת מע"מ עם צעדים להורדת עלויות הייצור וההפצה הוא הדרך להביא הקלה יציבה ולא זמנית.

עמותת בית לחם יהודה תתמוך בכל מהלך שמקל על הציבור, ותפעל מול הרשתות והמפיצים כדי לוודא שההפחתה, ככל שתאושר, תבוא לידי ביטוי במחיר לצרכן".