"בשנתיים האחרונות כל ענף הבנייה נפגע כתוצאה ממחסור בעובדים. בהדרגה הפער נסגר ממחסור של 90 אלף עובדים למחסור של כ־20 אלף עובדים", כך אומר ל"ישראל היום" צורי דבוש, יו"ר חברת קליל, המתמודד בימים אלה על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים מול אברהם (נובו) נובוגרוצקי, במקום רון תומר שמסיים שתי תקופות של כהונה.
"למרות שהפער נסגר, עלות העובדים הזרים שהגיעו לישראל עלתה מ־800 שקלים ל־1,800 שקלים ביום, שזאת הוצאה עצומה", ממשיך דבוש. "נוסף על כך, לפי הלמ"ס הבנייה התארכה ביותר מחצי שנה. זה מקשה על הקבלנים להוריד מחיר. נושא כוח האדם הוא מאוד אקוטי. בטווח הקצר אני רוצה להביא עובדים זרים, אבל להביא אותם במחיר סביר. לא יכול להיות מצב שעלות של עובד זר תהיה גבוהה מעלות של עובד מקומי. זה לא הגיוני".
ב־1992 הקים דבוש את חברת "היפרלוג" שהפכה לימים לחברת אמבלייז, ועשה אקזיט בימים שהמונח הזה עוד לא היה שגור בפי כל. דבוש מכר את רוב החזקותיו בחברה בכ־40 מיליון דולר ורכש את השליטה בקליל לפני כ־ 25 שנים כשהיתה בקשיים. היום שוויה עומד על 465 מיליון שקלים.
"עשיתי אקזיט בהייטק ורציתי להקים קרן פילנתרופית, אבל אמרו לי שקרן פילנתרופית לא מקימים בגיל 35", הוא מספר על התקופה שבה רכש את החברה. "ההצעה האלטרנטיבית היתה לקנות חברה בקשיים, וככה הגעתי לקליל. כאחד שלמד עיצוב תעשייתי, חשבתי שיש לחלונות פוטנציאל במובן של העיצוב ורציתי להכניס עיצוב לחלונות וזה מה שעשיתי. שיניתי את הדרך שבה אנשים מתייחסים לחלון, מ'אביזר טכני' ל'אביזר מעוצב' שמשפיע על החלל. הובלתי מהפך בקליל ממצב שקליל הפסידה בשיא 37 מיליון שקל, למצב שהרוויחה בשיא 70 מיליון שקל.
"היום היא מרוויחה סביב ה־10 מיליון שקלים. אנחנו עברנו תקופה מאוד קשה במלחמה. אני מניח שאנחנו לאט־לאט נחזור למה שהיינו קודם".
על ההחלטה להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים, אומר דבוש כי "החלטתי לרוץ לנשיאות ההתאחדות מתוך תחושה של צורך עמוק לעזור לתעשייה הישראלית לצאת מהמשבר העמוק שהיא שרויה בו. לדעתי מקבלי ההחלטות לא מספיק מבינים את התרומה הכלכלית העצומה של התעשייה בישראל. ברמת המלל כולם תומכים בתעשייה, אבל יש חוסר הלימה בין מה שמקבלי ההחלטות אומרים למה שהם עושים. הרגולציה והביורוקרטיה מאוד מכבידות וצריך לטפל בהן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו