"עם כלביא 2"? ביטחון לחוד, יש כאן גם שאלה כלכלית קיומית

ישראל אולי יודעת לנהל מערכות לחימה, אך כשתופי המלחמה מכים (שוב), השאלה הכלכלית מרחפת מעל כל סבב נוסף: האם יש למשק יכולת אמיתית לממן עוד עימות רחב, שלפי ההערכה יכלול נפילות טילים איראניים בעורף? התשובה, למרבה הדאגה, שלילית.

עדויות דרמטיות ממבצע "עם כלביא": "אם הייתי נשאר בחוץ, הייתי נהרג" | הידיעה המלאה

העלות הישירה של פגיעה בעורף נמדדת כמעט מיידית במיליארדי שקלים. די להיזכר במלחמת 12 הימים, הידועה בשם עם כלביא, שבסיומה שילמה המדינה לנפגעים השונים סכומי עתק מקרן מס רכוש: פיצויים על בניינים ודירות שנהרסו, מבנים ציבוריים שנפגעו, כלי רכב, תשתיות ועסקים.

על פי אומדנים כלכליים שנעשו אז, העלות הישירה בלבד חצתה רף של כמה מיליארדי שקלים, וזאת בפרק זמן קצר במיוחד של פחות משבועיים. אלא שהנזק האמיתי לא מסתכם בקירות סדוקים ובזכוכיות מנופצות - הנזקים העקיפים כבדים לא פחות: אלפי עסקים סגורים, עובדים שיוצאים לחל"ת כפוי, ירידה חדה בפדיונות של חנויות, מסעדות וספקי שירותים ופגיעה מתמשכת במחזורי המסחר.

כל יום לחימה בעורף שווה אובדן חד של תוצר, ואובדן התוצר הזה מצטבר לסכומים שלמשק כבר יהיה קשה לשאת. העיתוי בעייתי במיוחד. המשק הישראלי רק החל להתאושש מהפסקת האש בעזה ומסיום מבצע עם כלביא. האשראי עדיין יקר, הגירעון גבוה והציבור מותש. סבב לחימה נוסף עלול לקטוע את הניסיונות להתאוששות באיבם, ולהחזיר את הכלכלה חודשים ואף שנים לאחור.

הוצאות אדירות

מעבר לכך, יש נזקים נוספים שקשה לכמת, אך השפעתם עמוקה: אובדן אמון של משקיעים זרים, דחיית השקעות של חברות הייטק, ירידות בשוקי ההון וביטולי טיסות של חברות תעופה זרות - תופעה שכבר חווינו בעבר ושהיכתה קשות בענפי התיירות, המסחר וההייטק.

ולבסוף, מאחורי הקלעים נשמעת גם אמת מטרידה: מקור בכיר במשרד האוצר מסר לאחרונה כי בקופת המדינה פשוט אין כסף לשלם את כל ההוצאות האדירות שיגיעו עם סבב נוסף כזה - ודאי לא בלי העלאות מיסים, קיצוצים כואבים ופגיעה נוספת בצמיחה.