ישיבת הממשלה הדרמטית על תקציב המדינה לשנת 2026 נפתחה היום (חמישי), כשבמוקד הדברים נמצא תקציב הביטחון. לכולם ברורים אתגרי התקציב כשמעל הכל מרחף תקציב הביטחון, וכאן כדאי להתעכב על המשמעות הרחבה של ישיבת הממשלה.
באופן עקרוני האוצר הקציב לצבא 90 מיליארד שקל והשאיר נתון פתוח תחת סעיף "בט"ש מוגבר" שאמור להגדיל את התקציב ל-104 מיליארד שקל, בכפוף להתפתחויות ביטחוניות. הצבא מנגד טוען שאין לו כל יכולת לספק ביטחון עם תקציב הנמוך מ-144 מיליארד שקל.
לאחרונה וכפי שנחשף בישראל היום, גיבש ראש הממשלה בנימין נתניהו מתווה פשרה לפיו תקציב הביטחון יגדל לאזור ה-120 מיליארד שקל, ובשנת 2027 התקציב הזה יגדל עוד, כך שבסופו של יום בעשור הקרוב תקציב הביטחון יגדל ב-350 מיליארד שקל.
מתווה הפשרה של נתניהו לא מסתדר עם דרישות מערכת הביטחון, ולכן הישיבה היום תעסוק בהצעת האוצר, מתווה הפשרה ודרישת מערכת הביטחון. כל החלטה של השרים תחייב מייד קיצוץ בתקציבי שאר המשרדים, ואת זה קשה מאוד לעשות.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התריע השבוע כי "לולא הפחתה בדרישות מערכת הביטחון, ידרש קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה". השרים צפויים לנהל "קרב" על כל שקל שיופחת ממשרדיהם, במיוחד לנוכח הרפורמות המתוכננות בחוק ההסדרים - ובראשן רפורמת החלב והפרטת רכבת ישראל.
מעבר לדברים האלה, הרי שאם נושא תקציב הביטחון יסוכם, נסללת הדרך להצבעה בממשלה כבר מחר בבוקר ושאר הדברים יסוכמו.
הנתון החשוב מכולם עליו מתעקשים באוצר הוא הורדת היחס חוב-תוצר שעומד כעת על כ-70%, והוא פועל יוצא של הגירעון. הגירעון המקסימלי בתקציב 2026 אמור להיות בשיעור של 3.2%, מה שיאפשר להתחיל להוריד את היחס חוב-תוצר ב-1% בכל שנה, עד שבתום העשור הקרוב נחזור לרמות שאיפיינו את כלכלת ישראל טרם המלחמה.
באוצר אומרים הבוקר: לא משנה מה יחליטו השרים, כל החלטה שלהם תכובד, אבל החשיבות הגדולה מאוד כדי לייצר לישראל עורף תקציבי ובסיס לצמיחה עתידית חייב לכלול שמירה על מסגרת התקציב כדי להראות לשווקים שהנושא התקציבי בישראל נמצא תחת שליטה. השלב הבא הוא להניח את התקציב בפני מליאת הכנסת ולאשר אותו בוועדת הכספים. אם הכנסת לא תאשר את התקציב עד 31 במרץ, היא תתפזר אוטומטית ויתקיימו בחירות בתוך שלושה חודשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו