בפגישה לילית שארכה שעות: הדרישה של נתניהו ממערכת הביטחון כדי למצוא פתרון לתקציב

פגישה ארוכה התקיימה הלילה (בין ראשון לשני) בין ראשי מערכת הביטחון כולל הרמטכ"ל אייל זמיר, לבין ראשי האוצר לרבות השר בצאלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו. בסיכומה של הפגישה סיכם נתניהו כי הגדלת תקציב הביטחון במסגרתהמתווה שנחשף ב"ישראל היום", יחייב את הצבא לבצע שורה של מהלכי התייעלות קרוב יותר למתווה האוצר. נתניהו ביקש ממערכת הביטחון לקיים פגישה עם שר האוצר ועם הצוות המקצועי באגף תקציבים כדי לסכם על מתווה התייעלות שיאפשר את הגדלת התקציב במסגרת המתווה.

ל"ישראל היום" נודע כי נתניהו הבהיר שכל התוספות התקציביות למערכת הביטחון יהיו לפי היכולת של הכלכלה הישראלית להכיל אותן באופן שלא יחייב הטלת מסים רחבים כמו גם לא יכלול קיצוצים בתקציב שאר המשרדים. נתניהו בחר להנחות, לפחות בשלב הז, את ראשי הצבא ומערכת הביטחון ומשרד האוצר לסכם על התקציב לשנת 2026 שיעמוד במתווה של 110 מיליארד שקל עד 120 מיליארד שקל השנה.

תזכורת: התקציב המקורי של האוצר כולל תקציב של 90 מיליארד שקל למערכת הביטחון כשהתלקחות באחת הזירות או בכמה מהן תביא להזרמה של עוד סדר גודל של 8 מיליארד שקל למערכת הביטחון. מנגד, במשרד הביטחון טוענים שתקציב של 90 מיליארד שקל אינו בר-קיימא ולא מאפשר לצבא לשקם את עצמו שלא לדבר על לנהל סוג של בט"ש מוגבר כשברור לכולם שאם תהיה התלקחות זירתית או רב-זירתית, ימצא לכך התקציב.

במערכת הביטחון מבקשים תקציב מינימלי של 144 מיליארד שקל אולם על הסכום הזה לא מוכנים לשמוע באוצר. נתניהו בנה את המתווה שפורסם ב"ישראל היום" והוא שמערכת הביטחון תקבל תקציב בטווח של 110 עד 120 מיליארד שקל (שכנראה ייחתך אי שם ב-115 מיליארד שקל) ואת יתרת התקציב, כלומר השלמה ל-144 מיליארד שקל תביא מערכת הביטחון מתוך התייעלות פנים תקציבים ובעיקר בשימוש מטוייב יותר של בימי מילואים, מניעת הונאות בתשלומי ימי מילואים, ייעול מערכי הרכש כך שציוד שנרכש יעבור התמקחות ולא יירכש בהתאם להצעת המחיר הראשונה שמתקבלת וכן הלאה.

באוצר מבקשים שחלק מההתייעלות יעבור הצבא בכל השימוש שלו בנכסי נדל"ן שהוא שוכר אותם. שם טוענים שהמחירים שמשלם הצבא חורגים מכל מה שקרוב אפילו למחיר השוק ולמעשה הצבא מתנהל בבזבזנות, שאם זו תיפסק או תצומצם הרי שניתן יהיה להתכנס למתווה נתניהו עם קיצוצים רוחביים במשרד הממשלה אבל ללא פגיעה משמעותית בתפקוד שלהם וחשוב יותר: מבלי להעלות מסים ועם התחלה של הורדת החוב הלאומי שעומד כעת על 70% חוב תוצר.