המערכת הבנקאית בישראל פועלת לפי לוח שנה לו יש השלכות ישירות על חייבים. בחודש דצמבר, לקראת סגירת השנה הקלנדרית, נוצר פער בין הצורך הארגוני של הבנקים לסגור תיקים פתוחים לבין העמדה הקשיחה שהם מציגים לאורך השנה מול לקוחות בחוב. מועד סוף השנה יוצר לחץ פנימי על סניפים, מחלקות יעוץ משפטי ומוקדי גבייה להציג תוצאות משופרות במאזן השנתי. תיקים סגורים משתקפים כהישג, והדבר הופך את דצמבר לחודש ייחודי בו המערכת מביאה גמישות, יחסית.
המציאות מלמדת כי ישנם מספר מצבים מוגדרים שבהם הבנק נוטה לגלות נכונות מסוימת להגיע להסדרי חוב. להלן הקריטריונים העיקריים שהוא בוחן בעת קבלת ההחלטה. יחד עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות.
ותק החוב: ככל שהחוב ותיק יותר ונעשו ניסיונות גבייה רבים ללא תוצאות, הנכונות לגמישות עולה באופן משמעותי. הבנק מבין שהשקעת משאבים נוספים בגבייה אינה משתלמת, ולכן מעדיף להגיע להסדר חלקי שיאפשר סגירת התיק ושיפור הדוחות השנתיים.
גיל החייב והרכב משפחתי: חייבים מבוגרים זוכים לגמישות רבה יותר בהשוואה לחייבים צעירים. ההיגיון העסקי פשוט: לחייב מבוגר נותרו פחות שנים פעילות בשוק העבודה, ולכן פוטנציאל ההשתכרות העתידי נמוך יותר. הבנק מעריך שסיכויי הגבייה לאורך זמן מוגבלים, מה שמוביל לנכונות גבוהה יותר להסדר.
כושר השתכרות: כאשר מדובר בחייב ללא אופק תעסוקתי ברור או במי שכושר ההשתכרות שלו מוגבל עקב נכות או מגבלה רפואית, הנכונות להקלות בהסדר עולה. הבנק מבין שהפוטנציאל לגבייה עתידית מוגבל מטבעו, ולכן מעדיף להגיע להסדר מיטיב המבוסס על יכולת החזר ריאלית.
היעדר נכסים למימוש: כאשר לחייב אין נכסים הניתנים למימוש מיידי, כמו נדל"ן, רכב, חשבונות בנק או נכסים פיננסיים אחרים, או כאשר מימוש הנכסים הקיימים כרוך בהליכים משפטיים ממושכים ויקרים, הבנק נוטה יותר להסדר מיטיב.
ואם הבנק מסרב לנהל איתכם משא ומתן אבל אתם בקשיים משמעותיים?
קיימים שני אפיקים אפשריים: האחד, הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כנ"ר/ משרד המשפטים). עם קבלת צו פתיחת הליכים יעוכבו ההליכים בכל תיקי ההוצאה לפועל, והתיק יועבר לבית המשפט, כאשר בסופו של ההליך המטרה היא קבלת צו לשיקום כלכלי, לאחריו יינתן לחייב הפטר מכל חובותיו.
השני, הגשת בקשה לאישור הסדר חוב לבית המשפט ללא מתן צו לפתיחת הליכים. להבדיל מהליך חדלות פירעון קלאסי בו ניתן לחייב צו פתיחת הליכים וניתן צו לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט, הסדר החוב בעיקרו הליך וולונטרי, וטעון הסכמת הנושים להסדר המוצע.
למעשה, גם חייב שפנה וקיבל צו פתיחת הליכים, רשאי להציע לנושיו הצעה להסדר חוב, וככל ויאושר על ידי הנושים, יסתיים ההליך עם עמידת החייב בהסדר שהוצע. ככלל, פניה להליך מסוג הסדר חוב הינו קצר יותר מהליך חדלות פירעון קלאסי בו ניתן צו פתיחת הליכים (הליך שבו ניתן צו לפתיחת הליכים נמשך כ-4 שנים, למעט במקרים מיוחדים בהם התקופה מוארכת).
מתי מוטב לבעל חוב לפנות להליך חדלות פירעון מלא?
במקרים מסוימים, ובמיוחד כשאין נכסים ממשיים שניתן לממש, מי שנושא בחובות גדולים ולא רואה יכולת לפרוע אותם, יכול לפנות להליך חדלות פירעון, שבסיומו של ההליך ובתמורה לתשלום של חלק מחובותיו, יוכל לפתוח דף חדש בחיים.
בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח 2018, הליך חדלות הפירעון נועד לשקם את החייב ולשלבו מחדש במרקם החיים הכלכליים. יחד עם זאת, לצד היתרונות הגלומים בהליך חדלות פירעון, יש בו גם חובות והגבלות החלות על החייב. כך, מייד עם מתן צו פתיחת ההליכים ניתן נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה במשיכת שיקים, החזקת כרטיס אשראי ללא קרדיט, איסור לייסד או להיות בעל שליטה בתאגיד. בנוסף, ממונה לחייב נאמן הבוחן את התנהלותו הכלכלית בהתאם לדוחות המוגשים מידי חודשיים.
הכותב הוא מנהל פורום הסדר חוב ומחיקת חובות באתר DIN
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו