"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר הפגיעה הקשה בענף - הרפורמה החדשה בהייטק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יחד עם בכירי משרד האוצר ורשות החדשנות, פרסמו את הרפורמה הגדולה בענף ההייטק הישראלי • בין הצעדים שנכללים: ודאות לקרנות, פטור ממס למשקיעים והקלות לישראלים שחוזרים מחו"ל

, עודכן
0השמעה
סמוטריץ' מציג את הרפורמה , אורן בן חקון
סמוטריץ' מציג את הרפורמה. צילום: אורן בן חקון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יחד עם בכירי משרד האוצר ורשות החדשנות, פרסמו היום (ראשון) את הרפורמה הגדולה בענף ההייטק הישראלי. מטרת המהלך היא להחיות את התעשייה שספגה פגיעה קשה במהלך המלחמה, לחזק את השקעות ההון בתחומי הבינה המלאכותית, ולעודד את חזרתם של ישראלים שיצאו לרילוקיישן להשתלב מחדש בתעשייה המקומית.

לדברי סמוטריץ': "כל המשקיעים בהייטק יקבלו הטבות, אבל ישראלים שיחזרו לישראל יקבלו הטבות גדולות יותר. אנחנו מסתכלים על העמידות של הכלכלה הישראלית אחרי שנתיים של מלחמה - זה הדבר הכי לא מובן מאליו בעולם".

אחד המרכיבים המרכזיים ברפורמה נוגע להסדרת תחום המיסוי של קרנות ההון סיכון - המנוע המרכזי של ההייטק הישראלי. עד היום נדרשה כל קרן לנהל מו"מ פרטני מול רשות המסים, אולם מעתה יוסדר הנושא בחוק ובתקנות קבועות. המשמעות היא שכל קרן תדע מראש את שלבי המס החלים עליה, מה שיוסיף ודאות ויציבות לענף.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, הציג נתונים מעודדים על התאוששות הענף: "ראינו חשש של משקיעים בעולם מההייטק הישראלי, אבל אנחנו מספקים את הסחורה. אחרי ירידה חדה ב-2023, הסטארטאפים בישראל בדרך לסיים את 2025 עם גיוסים של כ-15 מיליארד דולר. היצוא של ההייטק מהווה כבר 57% מהיצוא של ישראל, והוא מייצר 20% מהתוצר – פי שניים מהממוצע בארה"ב".

עובדי הייטק (אילוסטרציה), צילום: gettyimages

בין הצעדים הנוספים נכללים:

  • הסדרת תחום המיסוי של קרנות הון סיכון בחוק ובתקנות קבועות - כך שכל קרן תדע מראש את שיעורי המס ואת הכללים החלים עליה.
  • אחידות במס על דמי הצלחה - שיעור מס אחיד של 27% לכל השותפים הכלליים, ללא הבדל בין משקיעים ישראלים לזרים (במקום פער של 25%-50% שהיה נהוג עד כה).
  • פטור ממע"מ - על דמי הצלחה לקרנות הון סיכון ולמשקיעים זרים.
  • הקלות במס על "דמי רצינות" - תשלום המס יעמוד על 10% בלבד (כרווח הון), ותושבי חוץ ייהנו מפטור מלא.
  • הגדרה תקדימית למשקיעים ישראלים פסיביים - רווחיהם מהשקעות הייטק יסווגו כרווחי הון בלבד, ולא כהכנסה עסקית החייבת במס שולי.
  • הקלות משמעותיות לחוזרים מרילוקיישן - ודאות בקביעת תושבות לצורכי מס, קיצור הליכים והטבות מס על אופציות שהוענקו במהלך העבודה בחו"ל.
  • ודאות רגולטורית לפיתוח ומכירת קניין רוחני (IP) שפותח בישראל ונמכר לחו"ל.

חלק משמעותי נוסף ברפורמה נוגע לעידוד חזרתם של ישראלים ששהו ברילוקיישן. רשות המסים תקל על הליך קביעת התושבות לצורכי מס ותסיר חסמים בירוקרטיים, כך שהחזרה לישראל תתבצע באופן מהיר ופשוט יותר. בנוסף, תינתן הטבת מס לעובדים חוזרים בגין אופציות שקיבלו במהלך עבודתם בחו"ל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר