ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נאם היום (שני) בכנס החשב הכללי וסיפק את האמירה הבאה, אמירה שאם ניתן לה את הפרשנות המקובלת הרי שמדובר באזהרה משמעותית: ״ישראל נכנסת לבידוד מדיני, נצטרך להתמודד עם כלכלה סגורה. העולם מתחלק לבלוקים, ואנחנו לא נמצאים באף בלוק. ככה נוצר יתרון כשרוצים לבודד אותנו. יש לנו גם יתרון טכנולוגי מדעי שיוצר אצל אחרים תלות ואינטרס אצלנו.
״אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו נהיה חסומים בהיבט התעשייתי ולא רק במחקר ופיתוח, אלא גם בייצור ממש. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו תעשיות הנשק שלנו יהיו חסומות, ונצטרך להיות אתונה וסופר-ספרטה, להסתגל לכלכלה אוטרקית - אין לנו ברירה. לפחות בשנים הקרובות ניאלץ להתמודד עם ניסיונות הבידוד הללו, וקודם כל נצטרך לפתח את היכולות שלנו להתמודד עם עצמנו״ אמר נתניהו.
הדברים של נתניהו קיבלו שתי פרשנויות שונות, האחת מובנית מאליה והשניה התקבלה כאזהרה כלכלית משמעותית שבאה מפי לא אחר אלא ראש הממשלה עצמו.
הפרשנות האחת מדברת על עולמות היתירות. כלומר, היכולת של הכלכלה הישראלית לספק את הצרכים של עצמה בנקודות קיצון וזה אומר שאם מסיקים מסקנות מהמתקפה של ה-7 באוקטובר ואם מסיקים מסקנות מהמלחמה עם איראן, הרי שהכלכלה הישראלית חייבת למצוא דרך לכלכל את עצמה בנקודות בה היא נמצאת תחת מתקפות טילים משמעותיות או תחת מאבק בלימה של הסתערות קרקעית. לפי הפרשנות הזו, נתניהו התכוון בדבריו לעולמות היתירות וזה מתבקש ולא פעם אף נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, נשא דברים שמדברים על הנושא.
הפרשנות השניה שהיא מדאיגה מדברת על כך שנתניהו למעשה מזהיר מתרחיש גיאו-פוליטי שיכלול סנקציות מסוגים שונים על הכלכלה הישראלית וזה כבר תרחיש לא טוב שכן הכלכלה הישראלית אבל לא רק היא, אלא העולם כולו מנהל יחסים מסחריים וכלכליים עם שאר העולם ואם מטילים סנקציות שמשבשות את המסחר הזה, הרי שהכלכלה נפגעת בצורה משמעותית, וזו הפרשנות השניה לדברים של נתניהו.
אזהרה נוספת, אם כי מכיוון אחר, הזהיר מנכ״ל האוצר אילן רום. רום אמר כי כעת, ועם התייצבות המצב הביטחוני הרי שיש לכלכל את מפת האיומים על ישראל מחדש ולתקצב אותה בהתאם רום אמר עוד כי מצבת האיומים על ישראל הצטמצמה משמעותית ולכן גם התקציב צריך להיות בהתאם. למרות שהוא עדיין יהיה גבוה בשנים הקרובות.
רום ביקר את מערכת הביטחון על נושא השימוש בימי המילואים שעולים כסף רב. באגף תקציבים ערכו בדיקה והיא העלתה מסקנה לפיה הצבא משתמש בימי מילואים בדרך שקיבלה את הכינוי ״פזרני״ ולכן צריך לבדוק את נושא ימי המילואים בדיקה קפדנית יותר.
״ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל תקין. המצב פוגע קודם כל בחיילי המילואים עצמם ודווקא באלה שנרתמים יותר להתגייס. פיזור הימ"מים לכל דורש כמטבע עובר לסוחר בלי כובד ראש ואחריות משליך על המשק כולו. מעגלי העבודה נפגעים והתימרוץ לחוסר תעסוקה אפקטיבי גובר״ אמר רום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו