"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

2024 הוכרזה רשמית כשנת בצורת | המשמעות, הפיצויים והסיוע לחקלאים

שיעור הפיצויים שנקבע לכל אזור חקלאי חושב בהתאם להוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים • על פי הצו, אזורים רבים בצפון, בבקעת הירדן ובדרום מוגדרים כאזורי בצורת • בנוסף, הצו חל על גידולי חיטה, שעורה, תלתן, אפונה ועוד

, עודכן
0השמעה
שדה חיטה במושב יסודות. צילום: אורן בן חקון

עכשיו זה רשמי: משרד האוצר פרסם צו מיוחד הקובע כי עונת החורף של 2024/5 תיחשב כעונת בצורת, הגדרה שנקבעה לנוכח כמות המשקעים הנמוכה בחורף האחרון וגלי החום הקשים, ותוביל לפיצוי שיועבר לחקלאים רבים, על הנזקים שנגרמו להם.

החקלאים של מושב כנף מוציאים אוצרות מן האדמה// צילומים: הילה סבח, מירב אלמלם

בהודעה מיוחדת של משרד האוצר ומשרד החקלאות נמסר כי "לאחר בחינת ההמלצות ובהתאם לסמכויותיו, אישר משרד האוצר את המלצות ועדת הבצורת. בהתאם לכך, שיעור הפיצויים שנקבע לכל אזור חקלאי שהוכרז בצו כאזור שנפגע מבצורת, חושב בהתאם להוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים".

הגידולים שנפגעו

מטרת הצו מתמקדת בפיצוי מגדלי חקלאות בעל על הגידולים שנפגעו בשנה החולפת, בהתאם לרשימת יישובים וגידולים חקלאיים. הפיצוי הוא בעלויות המים של חקלאים הנמצאים ברשימות יישובים וגידולים חקלאיים מוגדרות, ונפגעו כתוצאה מפגעי מזג האוויר.

על פי הצו, אזורים רבים בצפון, בבקעת הירדן ובדרום מוגדרים כאזורי בצורת. בנוסף, הצו חל על הגידולים הבאים שנפגעו בחורף האחרון, והם: חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, בקיה, חמצה, חריע, קינואה ושיבולת שועל.

הצו חל על האזורים והגידולים החל מ-1 ביוני, 2024 ועד ל-1 ביוני, 2025. במקביל, ולנוכח המשבר הנרחב בכלל ענפי החקלאות בעקבות הבצורת, משרדי האוצר, החקלאות וביטחון המזון וגורמים נוספים יושבים בימים אלו על גיבוש מתווה תמיכות עבור יתר ענפי החקלאות שנפגעו ולא נכללים בצו.

אזור בצורת. בקעת הירדן, צילום: גדעון מרקוביץ'

המחסור החמור במים מורגש באזורים שכבר ספגו פגיעה קשה כתוצאה מהמלחמה המתמשכת, ביניהם אזורים בגליל העליון וברמת הגולן שאינם מחוברים למערכת המים הארצית ותלויים בעיקר במקורות טבעיים, שבהם נרשמה השנה ירידה של כ-30% בהשוואה לשנה שעברה.

שר החקלאות אבי דיכטר: "בצורת איננה רק תופעת טבע, היא אתגר מתמשך לחקלאות, למשק המים ולביטחון המזון של מדינת ישראל. על מנת להיערך למצב מתמשך זה, שאנחנו צופים שרק יסלים, הכנו את תוכנית ביטחון המזון 2050 והעברנו את החלטת הממשלה להגדלת התוצרת החקלאית בשליש בעשור הקרוב. ללא הכנה מוקדמת, הפגיעה תורגש בכל משק בית בישראל, לא פחות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר