המשקיעים בבורסה הפגינו חסינות - וזו הזדמנות לחולל שינוי עמוק יותר

ביום שבו התממש האיום המרכזי שריחף שנים ארוכות מעל ישראל – עימות ישיר מול איראן – רבים ציפו לראות את הבורסה המקומית חוטפת. תחזיות הצביעו על נפילות, היסטריה, פאניקה ובריחת כספים אגרסיבית. בפועל, קרה ההיפך: הבורסה באחוזת בית נצבעה בירוק ומדדי הדגל ניפצו שיאים, וכל זאת בעיצומה של מלחמה.

לא מדובר בצירוף מקרים. אנחנו עדים למגמה חדשה, עמוקה ומשמעותית: הציבור הישראלי מנער מעליו את התגובתיות הרגשית, האמוציונאלית שאפיינה אותנו בעבר ומאמץ גישת השקעה אחראית, שקולה שנטועה עמוק בתובנה כי שוק ההון הוא מסע ארוך, לא מרוץ קצר. וכשזו התפיסה, מבינים שמשברים אמנם מגיעים במהלך הזמן – אבל גם חולפים.

את ניצני המגמה הזו ניתן לזהות עוד בפרוץ מגפת הקורונה, שהצמיחה דור חדש של משקיעים שמעורב יותר בעולם הפיננסי, מודע לחשיבות צבירת חיסכון והשקעות וכזה שלא מהסס לפעול ישירות בשוק ההון, לנצל את התחרות בעמלות, ולבחור בגופי המסחר שמציעים מגוון אפשרויות השקעה בממשק דיגיטלי ב"קליק" לצד היותם אלטרנטיבה זולה יותר מהמערכת הבנקאית.

דוח המפקח על הבנקים האחרון הצביע על כך שכמחצית מהמצטרפים למסחר בניירות ערך בוחרים בחברי הבורסה שאינם בנקים, ונסוגים מניהול מסחר יקר דרך הבנקים. למעשה, מחלחלת ההבנה שהציבור כבר לא פראייר פיננסי, הוא אקטיבי ובוחן את החלופות שניצבות בפניו.

המגמה הזו חייבת להתרחב, לא רק במסחר בשוק ההון אלא גם בהרחבת התחרות בפנסיה, בסיוע לציבור להזיז את הכספים שלו מהעו"ש ובכך להרוויח עליהם יותר תשואה, בהרחבת התחרות והגישה למוצרי חיסכון והשקעה. יוקר המחיה האמיתי נמצא לא רק בסופר – אלא בדיוק באותם תחומים שדורשים מאיתנו ידע, אחריות פיננסית וקבלת החלטות נבונה. הציבור מגלה אחריות כלכלית, לומד להשוות, לבחור, ולנהל את כספיו מתוך ראייה מפוכחת וארוכת-טווח, אבל לצד זאת צריך לעזור לו: לפשט את המוצרים, להסיר חסמי ניוד ומעבר להקל את ההשוואה בין מוצרי החיסכון השונים.

מכאן, אפשר לראות במגמה של בגרות ואיפוק במסחר גם שינוי עמוק יותר שמתגבש בתפיסה הכלכלית של הציבור, וזו בהחלט מגמה מבורכת. אבל חשוב לזכור שיש עוד דרך ארוכה: התחרות במערכת הפיננסית רחוקה מלהיות מספקת. המדינה נדרשת ליישם ולקדם מהלכים להגברת התחרות כמו יישום המלצות ועדת הארביטראז' בין מוצרי החיסכון, להסיר חסמים, לתמרץ מעבר לניהול זול ויעיל יותר, ובעיקר להשקיע בחינוך פיננסי שיצייד את הציבור בכלים שהוא כבר מוכיח שהוא יודע להשתמש בהם היטב.

ובעניין זה ראוי להדגיש: חוסר הוודאות לא עומד להיעלם. תמיד יהיו מלחמות, משברים, מתחים גיאופוליטיים או ציוצים של מנהיגים עולמיים שיטלטלו את השוק. אבל משקיעים עם ראייה ארוכת טווח מכירים בכך שסבלנות ואיפוק הן אולי המעלות הפחות זוהרות בשוק ההון, אבל הן בדיוק אלה שמייצרות תשואה לאורך זמן. זו הסיבה שכמעט בכל טלטלה נשמעת אותה "קלישאה" שחוקה אך כזו שעדיין נותרת כעצת זהב – אסור לנסות ולתזמן את השוק. והתקופה הנוכחית, אולי יותר מכל, מוכיחה זאת.

לסיכום, בזמן שנשמעה אזעקת אמת, הציבור בבורסה המקומית לא מיהר לברוח, להיפך. משקיעים אלו מבינים שהבורסה היא לא רק מקור לגריפת רווחים מהירים אלא כזו שמתגמלת היטב את המשקיעים כשאלו נמצאים שם לטווחים ארוכים.

* עו"ד נמרוד ספיר הוא מנכ"ל אגוד בתי ההשקעות