מחקר חושף: רבע מהישראלים נאלצו לקחת הלוואה חדשה עקב המלחמה

סקר מיוחד שבדק את ההשפעה הכלכלית של מלחמת "חרבות ברזל" על הציבור הישראלי מעלה תמונה מדאיגה:   25% מהישראלים נאלצו, עקב קושי כלכלי, לבקש הלוואה חדשה מאז פרוץ המלחמה. מתוכם, 21% מהציבור קיבלו הלוואה ו-4% סורבו על ידי הבנק, חברת כרטיסי האשראי או הגוף הפיננסי אליו פנו.

הממצאים בסקר שבוצע עבור חברת "קרדיט קלין" באמצעות מכון מדגם -iPanel, מצביעים על מצב כלכלי קשה: 35% מהציבור מצהיר שהמלחמה שינתה לרעה את מצבם הכלכלי, ו-17% מהציבור דחו לפחות פעם אחת החזר משכנתא או הלוואה.

מפילוח הנתונים בסקר עולה כי בקבוצת הגילאים 25-34, 25% פנו לקבלת הלוואה מאז ה-7 באוקטובר. בחתך הגילאים 35-44, היקף הפונים עמד על 33.2%, ובחתך הגילאים 45-54 שיעור הפונים לקבלת הלוואה עמד על 30.2%.

הנתונים חושפים פערים משמעותיים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. 31.2% מהעצמאיים במשק פנו לקבלת הלוואה, לעומת 24.2% מהשכירים. בפילוח מגזרי עולה כי 41.1% מהציבור הערבי בישראל פנה מאז ה-7 באוקטובר לקבלת הלוואה, בעוד הנתון במגזר היהודי עמד על 22.3%.

דוחים החזרי הלוואות

 17% מהציבור נאלצו לדחות החזרי הלוואה כדוגמת דיור, רכב וצריכה פרטית. הפירוט מראה כי 5% מהציבור דחו החזר הלוואה פעם אחת, 7% מהישראלים עשו זאת לפחות פעמיים, 3% דחו החזר שלוש פעמים ו-2% מהישראלים דחו החזר הלוואה חמש פעמים ויותר מתחילת המלחמה.

בחתך גאוגרפי, הנתונים מצביעים על כך שתושבי הצפון נפגעו יותר מבחינה כלכלית: 51.6% מתושבי הצפון אמרו כי מצבם הכלכלי נעשה רע יותר בשל המלחמה, זאת לעומת 39.4% מתושבי הדרום.

בחתך גילאים, הנתונים מצביעים על כך שהפגיעה גבוהה יותר בגילאים של הציבור העובד: 41% מגילאי 25-34 ציינו כי מצבם הכלכלי הורע בשל המלחמה, 44% מגילאי 35-44, ו-40% מגילאי 45-54.

במסגרת הסקר נבדקו עמדות הישראלים ביחס לבנק בו הם מנהלים את החשבון ולבנקאי האישי. הממצאים מעלים תמונה של חוסר אמון: 55% מהישראלים אמרו שהם כלל לא מסכימים או לא כל כך מסכימים עם האמירה כי "אני סומך על הבנקאי שידאג שאקבל את התנאים והריביות הטובות ביותר". 49% מהציבור אמרו שהם כלל לא מסכימים או לא כל כך מסכימים עם האמירה כי "אני סומך על הבנקאי שידאג שאקבל סיוע כלכלי מהבנק במידת הצורך".

עוד עולה כי 27% אמרו שהם "נאלצים להילחם בבנק או בבנקאי האישי כשהם צריכים כדי לקבל סיוע כלכלי", ו-24% מהציבור טען שהוא אינו יודע כמה ריביות הוא משלם בחודש על כל ההתחייבויות שלו.

הלוואות גם בכרטיסי האשראי

הסקר גם חשף בורות נרחבת בנושא דירוג האשראי האישי: רק 19% מהישראלים בדקו במהלך השנה האחרונה את דירוג האשראי האישי שלהם. 31% לא בדקו, אך סבורים כי יודעים מהו, ו-50% ציינו כי הם כלל לא יודעים מהו דירוג האשראי האישי שלהם. מקרב אלו שהכירו את המושג "דירוג אשראי אישי", רק 25% בדקו את דירוג האשראי שלהם בשנה האחרונה.

למחצית מהציבור הישראלי יש הלוואות מסוגים שונים בבנק, בחברות כרטיסי האשראי ובגופים פיננסיים אחרים. 58% מתוך הישראלים שמחזיקים בהלוואה מחזירים סכום של עד 5,000 שקלים, ו-28% מחזירים בין 5,000 ל-10,000 שקלים בהחזרים חודשיים. ל-72% מבעלי הכנסות של עד 10,000 שקלים קיימת התחייבות להחזר חודשי של הלוואה של עד 5,000 שקלים, ול-20% התחייבות של 5,000-10,000 שקלים.

"הנתונים שעולים מהסקר משקפים מציאות כלכלית קשה, שנוצרה בעקבות המלחמה", אמר לדברי מנכ"ל קרדיט קלין, רמי קוסטוקובסקי. "העובדה שאחד מכל ארבעה ישראלים נאלץ לבקש הלוואה, ושכ-35% מהציבור מצהירים כי מצבם הכלכלי הורע משמעותית מהווה קריאת השכמה עבור כולנו. המלחמה לא הותירה רק צלקות בנפש וברכוש, אלא גם פגעה קשות ביציבות הפיננסית של מאות אלפי משפחות. לצד זאת, הנתון לפיו כמחצית מהציבור חווה משבר אמון מול הבנקים מדגיש את הצורך הדחוף בשקיפות, ליווי אישי והנגשת מידע כלכלי – במיוחד בנושא דירוג האשראי האישי, שרק מיעוט מהציבור בודק אותו", הוסיף.