לא חטופים, לא איראן, וגם לא שיקום מדינת ישראל לאחר מתקפות טילים בלתי נגמרות וחיילי מילואים קורסים. במה יעסקו היום שרי ממשלת ישראל? בהסטת תקציבי פרסום לערוצים המקורבים לשלטון וזאת למרות התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה והתנגדות הגורמים המקצועיים ברשות השנייה.
נסביר במה מדובר. הקואליציה רוצה לקדם חוק שיתערב בשיקול הדעת של המפרסמים. כך למשל יוגבל מפרסם מלפרסם בערוץ שהוא רוצה ובתוכנית שהוא רוצה לאחוז מסויים מסך התקציב שלו (המספרים פחות רלוונטיים, עצם המעורבות בשיקול הדעת של השוק החופשי היא הבעייתית כאן).
אם המפרסם מגיע למקסימום שלו, הוא יצטרך להעביר את תקציבי הפרסום שלו לערוץ אחר, וכשגם כאן הוא יגיע למכסה שלו הוא יעביר לערוץ אחר, וכן הלאה. עד שיגיע כסף לערוצים שהם לא רלוונטיים למפרסם, הם לא קהל המטרה שלו, לא קהל היעד ואין לו כל רצון לפרסם שם.
נסביר את זה טוב יותר. אם מפרסם רוצה לקנות את "ברייק הזהב" ב"אח הגדול" סביר להניח שהוא ישלם סכומי כסף לא מבוטלים על הברייק הזה, התהליך הזה יקרב אותו לקצה של כמה שהוא יכול לפרסם ברשת 13 והוא ייאלץ להעביר כסף ל"רוקדים עם כוכבים". אבל אויה, גם כאן ברייק הזהב יקר מאוד והוא ייאלץ להגביל את עצמו מלפרסם בברייקים יוקרתיים נוספים בקשת 12.
מה החוק יקבע? הוא יאלץ לפרסם את יתרת הכסף בערוץ 14. המפרסם לא רוצה לפרסם שם כי הקהל שם אינו דומה לקהל שצורך את רוקדים עם כוכבים, הזמר במסיכה או האח הגדול. אבל אין ברירה - זה מה שיקבע החוק החדש.
נמשיך: כדי למשוך קהל צופים שמביאים איתם קהל מפרסמים, חברות התקשורת משקיעות מיליונים רבים של שקלים מתוך אמונה שאם מפרסם רוצה את הברייק הנחשק בתוכנית מסויימת, הוא יפרסם בסכומים נמוכים יותר בבילד-אפ (Build-Up) וזה לא יפריע לו לפרסם בתוכניות אחרות שגם בהן מושקעים מיליונים רבים של שקלים. אם המפרסמים יוגבלו, כסף לא יושקע, לא יהיו תוכניות והפקות יקרות, וכן הלאה.
המצב בשוק הפרסום כיום הוא כזה: כסף זולג בקצב מסחרר לעולמות הדיגיטל והרשתות החברתיות וזה מחייב את חברות המדיה המסורתיות להשקיע עוד יותר כסף כדי לשמר את הצופים (ואת המפרסמים) כל התערבות ממשלתית בתהליך הטבעי (והטוב) הזה היא התערבות בוטה בשיקול הדעת של השוק החופשי.
מה קובע החוק?
מדי חודש הערוצים ייאלצו לחשוף את ההכנסות שלהם מפרסום לשר התקשורת (הקומיסר קרעי). חברות המדיה לא יוכלו לרכוש יותר מ-25% מזמן הפרסום בצפיית השיא ולא יוכלו לעבור את רכש המדיה בשיעור של יותר מ-15% מהפרסום הכולל שלא בזמן צפיית השיא. חברות רכש המדיה יוגבלו גם ברכש המדיה באתרים שקשורים לערוצים המסחריים (ההגבלה תהיה של 7% משטחי הפרסום באתר של ערוץ מסחרי).
באופן עקרוני החוק מטרגט שני גופים: את קשת 12 ואת חברת הפרסום מקאן אריקסון, שכן שוק הפרסום בטלוויזיה מוערך בכ-2 מיליארד שקל שרובם יוצאים בקשת 12 (השולטת ביד רמה בטבלאות הרייטינג ומכאן שהיא מושכת יותר מפרסמים). ולמה מקאן אריקסון? מקאן מחזיקה בבעלות על חברת רכש המדיה יוניברסל שעל פי ההערכות שולטת ב-40% מרכש שטחי המדיה המיועדים לפרסום בערוצי הטלוויזיה.
נציין שוב: היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לחוק הזה, שמתערב באופן בוטה בשיקול הדעת החופשי של המפרסמים וחברות רכש המדיה. גם הרשות השנייה מתנגדת לחוק הזה שכן הוא מתערב באופן בוטה בחירות המחשבתית והיצירתית של הערוצים.
משר התקשורת קרעי נמסר: מדובר בהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אביחי בוארון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו