סטנלי פישר - הכלכלן שהניח את היסודות לעוצמתה הכלכלית של ישראל המודרנית

בלילה שבין חמישי לשישי נפטר סטנלי פישר ששימש נגיד בנק ישראל בים השנים 2005 ל-2013. פישר נכנס לדפי ההיסטוריה הכלכלית של ישראל כאחד משלושת נגידי הבנק המרכזי הישראלי החשובים ביותר, המשפיעים ביותר ושאת תקופת הכהונה שלהם בבנק המרכזי הישראלי מרגישים עד היום.

לא ניכנס להיסטוריה הפרטית של פישר אבל מדובר בכלכלן בעל שיעור קומה בינלאומי שהגיע לישראל בשיא אונו. הרבה שאלות עלו כשהוא הסכים להגיע לישראל כשהשאלה המרכזית ההיתה אם הוא בא לתת לנו מהידע העצום שלו, או שהוא בא לנוח לחופי הים התיכון ו"לעשות לביתו".

אז ההיסטוריה נתנה את התשובה. פישר הגיע לעבודה ומיד נסביר. שלושה נגידי בנק ישראל יכנסו לסיפרי ההיסטוריה. האחד הוא מיכאל ברונו שהגה אתת תוכנית ההיצוב הגדולה של שנות ה-80 של המאה הקודמת, רתם את הדרג הפוליטי והציל את כלכלת ישראל מעצמה (בישראל באותם השנים האינפלציה הייתה של מאות אחוזים בשנה).

הכלכלן השני היה סטנלי פישר שהצעיד אותנו להתמודדות הגדולה עם זרמי המט"ח שמגיעים מהעולם החדש - ההייטק שבו ישראל הפכה מהר מאוד למעצמה, הכניס את המערכת הבנקאית לעומות הניהול המודרני ובפעם הראשונה התמודד עם משבר בסדר גודל בינלאומי - המשבר הגדול של 2008.

הכלכלן השלישי הוא פרופ' אמיר ירון, כן הנגיד הנוכחי. כאן מדובר על נגיד בנק ישראל שקיבל משמרת מאתגרת במיוחד. בקדנציה שלו היה משבר הקורונה שכלל סגרים על העולם ויציאה ממנו ויותר מכל, האסון הנורא של אוקטובר 2003 והצורך לייצר בישראל מערכת כלכלית יציבה שתאפשר לכולם להתמודד עם מלחמה ב-7 חזיתות.

מה שמאפיין את שלושת הנגידים האלה זה שהם אקטיביים, לא מחפשים מריבות מיותרות והם הבינו יותר מכולם שכדי להציל את הכלכלה הישראלית מעצמה צריך לרתום את המערכת הפוליטית ופחות להתנגח בה. אבל נתמקד לרגע בפעולה אחת משמעותית של סטנלי פישר, פעולה שעד היום משפיעה עלינו והיא עמדה למבחן הגדול ביותר שלה ב-7 באוקטובר.

על מה אנחנו מדברים? על יתרות המט"ח הגדולות של ישראל. באופן עקרוני בקדנציה של פישר זרמי הדולרים לישראל הלכו וגדלו בעיקר בגלל אקזיטים ענקיים של תעשיית ההייטק אבל לא רק ונשאלה מה עושים כשזרמי דולרים מגיעים לכאן ואיך מתמודדים איתם מבלי שיזעזעו את הכלכלה המקומית.

פישר קיבל החלטה לרכוש דולרים. לא לווסת שערי חליפין אבל לנצל את זרמי הדולרים האלה כדי לרכוש דולרים ולהגדיל את יתרות המט"ח של ישראל שהיא מדינת אי שבימי משבר תיזדקק לכל דולר שיש לה.

פישר נכנס לתפקיד כשיתרות המט"ח של ישראל היו זעומות ונסמכו בעיקר על הדוד סם שבעיתות חירום יזרים לנו דולרים. לאט לא אבל בעקביות רכש פישר דולרים תוך ששער החליפין של הדולר כאן יורד (פישר נכנס לבנק ישראל כששער הדולר הממוצע היה 4.48 שקל ועזב את בנק ישראל עם שער חליפין ממוצע של 3.61 שקל לדולר) והוא מכה ביצואניות, טוב ליבואנים ומסכת הלחצים עליו (על פישר) היא בלתי אפשרית. אבל פישר עמד בלחצים האלה.

פישר במהלך הקדנציה הארוכה שלו בבנק ישראל שילש את יתרות המט"ח של ישראל. כשהוא נכנס לתפקיד יתרות המט"ח של ישראל היו בסדר גודל של 26 עד 27 מיליארד דולר (התוצר באותם השנים נע בטווח ש ל150 עד 160 מיליארד דולר) והוא עזב את בנק ישראל כשיתרות המט"ח האלה נעו סביב ה-80 מיליארד דולר (התוצר באותם השנים נע סביב ה-ה-260 מיליארד דולר).

יתרות מט"ח גבוהות גובות מחיר מהכלכלה אבל היה צריך לקבל החלטה. גם אם בנוקדת הזמן ההיא - מדובר החלטה שנויה במחלוקת. מאז נגידי בנק ישראל שמרו על הקו שהתווה פישר והגדילו באופן עקבי את יתרות המט"ח של ישראל עד שב-7 באוקטובר 2023, העמיד פרופ' אמיר ירון את יתרות המט"ח האלה לרשות הממשלה ולטובת הציבור כסוג של פתרון לבעיית נזילות (שהתממשה באופן חלקי למדיי בימים הראשונים של המלחמה).

חברות דירוג האשראי מציינות בכל דוח שלהן את יתרות המט"ח של ישראל כנקודת עוצמה של הכלכלה המקומית וככרית ביטחון משמעותית שניתן לסמוך עליה בעיתות חירום אות התהליך הזה יזם, תחת ביקורת ולחצים לא מבוטלים - סטנלי פישר.

נקודה נוספת שיש לזקוף לזכותו של סטנלי פישר וזה חוק בנק ישראל. החוק הזה הפך למעשה את בנק ישראל לבנק מרכזי עצמאי שאינו נסמך על שולחנם של הפוליטיקאים והיום כשאנחנו רואים את הנעשה סביב פעילות של מוסדות לאומיים אנחנו מבינים כי פישר ראה את פוטנציאל הכאוס שנמצא בתוך ישראל והוציא א בנק ישראל ממנו. או לפחות הרחיק את בנק ישראל מהכאוס הכללי במדינה.

אפשר להוסיף דברים רבים על הכהונה של פישר כנגיד בנק ישראל ואחר כך כדירקטור בבנק הפועלים ועל השירות הנפלא שהוא עשה לכלכלה הישראלית בחו"ל אבל כשאנחנו מסתכלים על העולם שהשתנה לנו ב-7 באוקטובר 2023 ועל השימוש באמצעים שהניח לנו סטנלי פישר עשור קודם לכן. ניתן להנין בנקל את תרומתו המשמעותית לכלכלה הישראלית.