"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קרעי הבטיח להוזיל את הטלוויזיה - אבל השאיר את הסעיף הרלוונטי מחוץ לחוק

שר התקשורת שלמה קרעי הציג את חוק השידורים החדש כ"בשורה צרכנית" שתכלול שורה של הוראות שיאפשרו ללקוחות לבחור את הערוצים שהם יקבלו בחבילות המוזלות • הבעיה: אין לכך איזכור בחוק וזה הופך להיות שיעור על הפער שבין הצהרות למציאות

, עודכן
0השמעה
שר התקשורת שלמה קרעי מציג את רפורמת השידורים החדשה , גדעון מרקוביץ'
שר התקשורת שלמה קרעי מציג את רפורמת השידורים החדשה. צילום: גדעון מרקוביץ'

נראה כי חוק השידורים החדש או כמו ששר התקשורת קורה לה: הרפורמה בשידורים היא במקרה הטוב מוצר לא אפוי ובמקרה הפחות טוב, היא פשוט סוג מוצר לא ברור. הפעם נטפל בפערים שבין ההצהרות של השר שלמה קרעי למה שמופיע בחוק, או נכון יותר מה שלא מופיע בו.

כששר התקשורת הציג את החוק במסיבת עיתונאים הוא הרבה לדבר על הבשורה הצרכנית שהוא מביא. השר קרעי כיוון למצב בו חבילות הבסיס שמוכרות היום ספקיות הטלוויזיה הרב ערוצית אינה משיגה את מטרתה. כלומר, אנשים משלמים סדר גודל של כמה עשרות שקלים עד מאות שקלים בחודש אולם מקבלים בליל ערוצים שאין להם צורך בהם.

השר הקרעי כיוון למצב בו חבילת הבסיס תכלול רק ערוצים שהלקוחות ביקשו לראות כך שלמעשה הלקוחות יוכלו להרכיב לעצמם חבילת בסיס, שתכלול את כל הערוצים שהם רוצים לראות מבלי שספקיות הטלוויזיה הרב-ערוצית יוכלו לגבות עליהם תשלום נוסף.

עד כאן סיפור מעניין. מה שפחות מעניין זו הבעיה המשפטית שנוצרת. ספקיות הטלוויזיה הרב-ערוצית משלמות עבור ערוצים כשמטבע הדברים ערוצים אטרקטיביים יותר, נניח ערוצים שמשדרים סרטים חדשים או סדרות יוקרתיות (נניח סדרות מבית היוצר של HBO) עולים לחברות הרבה יותר כסף ולכן להכניס אותם לחבילת הבסיס ללא תוספת תשלום, תגרום להם נזק כלכלי עד כדי להעביר אותם להפסדים ולכן חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית גובות כסף על ערוצי פרימיום.

באופן מוזר למדיי, ספקיות הטלוויזיה הרב-ערוצית לא ההתגוללו על החוק למרות שלפי הצהרות השר קרעי, הוא היה אמור לייצר להם כאב ראש לא קטן. "ישראל היום" ערך בדיקה ויצא המרצע מהשק, כלומר, מדוע חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית לא מתרגשות מההצהרות האלה של השר קרעי.

הסיבה היא פשוטה למדיי - הסעיף הזה לא מופיע בחוק. לא במפורש ולא באופן מכובס. בחינה מעמיקה יותר של גורמים משפטיים המעורים בפרטי החוק גילתה גם היא את הדבר הזה: פשוט אין לרפורמה הצרכנית הזו כל איזכור בחוק ומשאלה פני הדברים נשאלת השאלה מדוע השר קרעי הציג את החוק כבשורה צרכנית כשהבשורה אינה קיימת בו?

כך או אחרת, חוק השידורים החדש עושה הרבה דברים, הוא מכביד על חופש הביטוי. הוא מהווה אפקט מצנן על חופש העיתונות כשהסוכריה הייתה אמורה להיות: בשורה צרכנית, אבל זו לא קיימת בחוק ולכן לא ניתן לצפות מחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית או מה שקיבל את הכינוי "ספקי התכנים" להפסיד כסף באופן וולונטרי ולכן סביר להניח שהבשורה הצרכנית לא תבוא לעולם וזה שיעור על הפער בין הצהרות למציאות.

השר שלמה קרעי מסר בתגובה: "טיוטת החוק מבטלת את חבילת הבסיס שהונהגה שנים רבות בשוק. המשמעות היא מתן חופש נרחב לחברות לקבוע בעצמן את החבילות המשווקות לצרכן, כולל האפשרות למכור חבילות רזות ואף ערוצים בודדים. בנוסף, חובת הפריקות (unbundling) בספורט ובתכנים נוספים בעלי חשיבות מסחרית, תאפשר לצרכן לרכוש את סל המוצרים שלו באמצעות מגוון של ספקים.

"באופן זה צפויים לקטון חסמי הכניסה בפני פלטפורמות חדשות, וכן צפויה להתחולל תחרות על ליבו של הצרכן מצד הפלטפורמות הקיימות על הצעות התוכן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר