קרעי הבטיח להוזיל את הטלוויזיה - אבל השאיר את הסעיף הרלוונטי מחוץ לחוק

נראה כי חוק השידורים החדש או כמו ששר התקשורת קורה לה: הרפורמה בשידורים היא במקרה הטוב מוצר לא אפוי ובמקרה הפחות טוב, היא פשוט סוג מוצר לא ברור. הפעם נטפל בפערים שבין ההצהרות של השר שלמה קרעי למה שמופיע בחוק, או נכון יותר מה שלא מופיע בו.

כששר התקשורת הציג את החוק במסיבת עיתונאים הוא הרבה לדבר על הבשורה הצרכנית שהוא מביא. השר קרעי כיוון למצב בו חבילות הבסיס שמוכרות היום ספקיות הטלוויזיה הרב ערוצית אינה משיגה את מטרתה. כלומר, אנשים משלמים סדר גודל של כמה עשרות שקלים עד מאות שקלים בחודש אולם מקבלים בליל ערוצים שאין להם צורך בהם.

השר הקרעי כיוון למצב בו חבילת הבסיס תכלול רק ערוצים שהלקוחות ביקשו לראות כך שלמעשה הלקוחות יוכלו להרכיב לעצמם חבילת בסיס, שתכלול את כל הערוצים שהם רוצים לראות מבלי שספקיות הטלוויזיה הרב-ערוצית יוכלו לגבות עליהם תשלום נוסף.

עד כאן סיפור מעניין. מה שפחות מעניין זו הבעיה המשפטית שנוצרת. ספקיות הטלוויזיה הרב-ערוצית משלמות עבור ערוצים כשמטבע הדברים ערוצים אטרקטיביים יותר, נניח ערוצים שמשדרים סרטים חדשים או סדרות יוקרתיות (נניח סדרות מבית היוצר של HBO) עולים לחברות הרבה יותר כסף ולכן להכניס אותם לחבילת הבסיס ללא תוספת תשלום, תגרום להם נזק כלכלי עד כדי להעביר אותם להפסדים ולכן חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית גובות כסף על ערוצי פרימיום.

באופן מוזר למדיי, ספקיות הטלוויזיה הרב-ערוצית לא ההתגוללו על החוק למרות שלפי הצהרות השר קרעי, הוא היה אמור לייצר להם כאב ראש לא קטן. "ישראל היום" ערך בדיקה ויצא המרצע מהשק, כלומר, מדוע חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית לא מתרגשות מההצהרות האלה של השר קרעי.

הסיבה היא פשוטה למדיי - הסעיף הזה לא מופיע בחוק. לא במפורש ולא באופן מכובס. בחינה מעמיקה יותר של גורמים משפטיים המעורים בפרטי החוק גילתה גם היא את הדבר הזה: פשוט אין לרפורמה הצרכנית הזו כל איזכור בחוק ומשאלה פני הדברים נשאלת השאלה מדוע השר קרעי הציג את החוק כבשורה צרכנית כשהבשורה אינה קיימת בו?

כך או אחרת, חוק השידורים החדש עושה הרבה דברים, הוא מכביד על חופש הביטוי. הוא מהווה אפקט מצנן על חופש העיתונות כשהסוכריה הייתה אמורה להיות: בשורה צרכנית, אבל זו לא קיימת בחוק ולכן לא ניתן לצפות מחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית או מה שקיבל את הכינוי "ספקי התכנים" להפסיד כסף באופן וולונטרי ולכן סביר להניח שהבשורה הצרכנית לא תבוא לעולם וזה שיעור על הפער בין הצהרות למציאות.

השר שלמה קרעי מסר בתגובה: "טיוטת החוק מבטלת את חבילת הבסיס שהונהגה שנים רבות בשוק. המשמעות היא מתן חופש נרחב לחברות לקבוע בעצמן את החבילות המשווקות לצרכן, כולל האפשרות למכור חבילות רזות ואף ערוצים בודדים. בנוסף, חובת הפריקות (unbundling) בספורט ובתכנים נוספים בעלי חשיבות מסחרית, תאפשר לצרכן לרכוש את סל המוצרים שלו באמצעות מגוון של ספקים.

"באופן זה צפויים לקטון חסמי הכניסה בפני פלטפורמות חדשות, וכן צפויה להתחולל תחרות על ליבו של הצרכן מצד הפלטפורמות הקיימות על הצעות התוכן".