אוגרים ומטעינים: משרד האנרגיה ממריץ פרויקטים של התייעלות ואגירת חשמל
משרד האנרגיה הוציא לפני כחודש וחצי קול קורא לעיריות ולמועצות המעוניינות להתחדש באנרגיות ירוקות ולהתייעל בתחומי התאורה, החשמל ואגירת האנרגיה – בין היתר.
הקול הקורא כלל הקצאת תקציב משמעותית של לא פחות מ־8 מיליון שקלים מהקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר"), לטובת הקמת פרויקטים חדשניים ברשויות המקומיות. אחת הדוגמאות היא הקמת מערכת ניהול אנרגיה לחיסכון ולניתוב חשמל ברשויות ובבתי התושבים, או הקמה של מתקני אנרגיה קטנים.
״הצעד הזה נעשה אחרי הקפאה ממושכת של נושא ההתייעלות האנרגטית בעקבות החלטת הממשלה הקודמת״, אומר היום (שלישי) עופר סגל, מנכ"ל קבוצת "סגל גרופ", יבואנית מוצרי "Sino Energy" הסינית לישראל.
לדבריו, "בעבר לא חולקו תקציבים לנושא, וכעת משרד האנרגיה מוציא אותם בצורת קול קורא להקמת פרויקטים חדשניים ברשויות. הקול הקורא עודכן ב־25.5.25, וההגשה מצד עיריות ומועצות אפשרית עד סוף יוני".
עוד מציין סגל כי 4 מיליון שקלים מתוך התקציב יוקצו לפרויקטים שנועדו להתמודד עם עוני באנרגיה – באמצעות סיוע למשקי בית המתקשים לעמוד בתשלומי החשמל. הפתרון המוצע: מערך תפעולי שיסייע להם לחסוך באנרגיה ולשפר את סביבת המגורים.
"ישראל הייתה אמורה לעמוד ביעדים מסוימים בתחום האנרגיה עד 2030, וכרגע נראה שהממשלה לא תעמוד בהם", הוא אומר. "לכן, משרד האנרגיה מתחיל לשחרר קולות קוראים מהסוג הזה – כדי לנסות לסגור את הפער".
ומהם הפתרונות הקיימים בשוק?
"כיום, כאשר מתקינים מתקני אגירה, ניתן להשתמש ב'כוח השמש' ולהפחית את העומס על רשת החשמל הארצית", מסביר סגל. הוא מוסיף כי מדובר בדרך ליצירת קבלני חשמל פרטיים שיכולים להזרים חשמל לחברת החשמל במקרה של חירום – למשל בעת מלחמה או תקלה.
הוא מדגיש כי מתקני אגירה מאפשרים למדינה לקבל חשמל בייצור פרטי, נוסף על זה שמספקת חברת החשמל. אלא שעם העלייה בשימוש ברכבים חשמליים, יש מחסור בהספק עבור עמדות הטעינה, ולכן גופים שונים מתקינים מתקני אגירה קטנים – כדי לאפשר טעינה יעילה במקומות שונים.
בבנייה חדשה, מסביר סגל, התקנות קובעות כי יש לתכנן מראש תשתית שתאפשר טעינה של 20% ממקומות החניה, בין אם מדובר בבניין פרטי ובין אם מסחרי. הדבר כולל לוחות חשמל ייעודיים וחיבור לרשת החשמל. לדבריו, "המהלך הזה נועד לאפשר מעבר חלק לרכב חשמלי – מבלי להזדקק לאישורים נפרדים או להתקין תשתיות מאפס, דבר שמסבך את התהליך ומחייב את הסכמת הדיירים".
"כשמכינים מראש את התשתית לעמדות טעינה, אפשר לחסוך עלויות, למנוע סכסוכים ולייעל את המעבר לכלי רכב חשמליים", הוא מוסיף, כשהוא מציין כי החברה מייבאת מתקני טעינה ואגירה משולבים מסין – לטובת מבני מגורים ומסחר.
כיום, כל קבלן בבנייה פרטית או מסחרית מחויב לתכנן מראש תשתית לעמדות טעינה בשיעור של 20%, ואף לבחון אפשרות להתקנת מערכת אגירה בבתים – במקום גנרטור. סגל טוען כי מערכות האגירה הקטנות, שמשולבות עם עמדות טעינה, מבקשות לייצר שינוי מהותי בשוק – ולהוזיל את המענה לצרכים האנרגטיים.
"כך למעשה לא צריך להקים תשתית נפרדת לעמדות טעינה ולעמדות אגירה – אלא ישנה תשתית אחת לשתיהן", הוא מסכם.
ובזמן שהמדינה שואפת לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת לשנת 2030, הביקוש לחשמל בישראל רק גובר.
בימים אלה עולה על המים ״כורזין״ – ספינת החשמל המסחרית הראשונה בישראל, שהושקה בכנרת על ידי חברת "פרנסיס אקו סיילינג", שקיבלה רישיון שייט ממשרד התחבורה.לדברי החברה, עד לסוף 2026 צפוי צי הספינות החשמליות לכלול ארבע ספינות בגדלים שונים – בניסיון להפחית את טביעת הרגל הפחמנית ולצמצם את זיהום האוויר במרחב הכנרת.
בעוד ענף הרכב החשמלי מתרחב גם בישראל, נראה כי גם הצי הימי נכנס לתמונה – וחברת החשמל תזדקק לשיתופי פעולה עם גופים פרטיים כדי לעמוד ביעדים.משה פרנסיס, העוסק מעל 30 שנה בתיירות ימית בכנרת, שואף להחיל את המהפכה החשמלית גם במרחב הימי – מתוך מטרה לצמצם את זיהום הכנרת, שהיא מקור מים משמעותי בישראל.
נותר לראות אם נצליח לעמוד ביעדים בזמן – או שהמחסור בחשמל יגבר על הפתרונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו