שר החוץ דיוויד לאמי הכריז ביום שלישי האחרון על ביטול המשא ומתן על הסכם סחר חופשי עתידי עם ישראל, כאשר הרקע למהלך הינו הפעולה הצבאית הישראלית בעזה והרחבתו. לאמי אמר בנאומו בפרלמנט הבריטי "מעשיה של ממשלת נתניהו הפכו את זה להכרחי". השאלה הנשאלת היא מה תהיה ההשפעה על הייבוא בישראל. בינתיים החשש העיקרי בקרב יבואנים בישראל הינו מפני התרחבות התופעה בקרב האיחוד האירופי.
בנוסף, ישנו חשש של בעלי עסקים ישראלים בבריטניה מכך שהציבור הרחב יחרים או יקרא לפגיעה בהם רק בגלל היותם ישראלים. יש לציין כי בין המוצרים המיובאים מבריטניה נמנים: מכונות וציוד חשמליים, מכשירים וכלים אופטיים, מכונות ,מכשירים מכניים וציוד מחשבים, כלי רכב, ייבוא אישי ותרופות.
אלעד ברשאן, מומחה למכס ושילוח בינלאומי, מייסד-שותף SlickChain. לא צופה השפעה באופן מיידי. לדבריו "נכון לעכשיו, יש הסכם סחר בתוקף בין ישראל לבריטניה, עוד מאז הברקזיט. מכיוון שהוא פעיל, הסחר בין המדינות נמשך כסדרו. נראה כי מדובר במהלך מדיני הצהרתי בלבד. בריטניה מאותתת שאינה מרוצה מהמדיניות של ישראל ולכן מקפיאה את המשא ומתן להסכם משודרג שממילא מתנהל כבר זמן רב וללא צפי ממשי לסיום בקרוב.
מבחינה כלכלית אין לכך השפעה מיידית. מעבר להסכם הסחר הנוכחי, שכאמור, עדיין בתוקף, רוב המוצרים בכל מקרה פטורים ממכס ביבוא, כך שגם ללא הסכם חדש – הפטור נשאר בעינו.
גם רכישות אונליין מאתרים בריטיים לא ייפגעו, כל עוד הפטור ממיסי יבוא ורגולציה עד 75 דולר ישאר בתוקף. בסופו של דבר, זו מכה קלה בכנף – הצהרה מדינית בלבד, לא שינוי שיגרום לעליות מחירים על המדף. הבריטים פשוט רצו להעביר לישראל מסר של 'נו נו נו'."
ברשאן טוען שהרחבת האיום לאיחוד האירופי היא מורכבת מאד "למרות איומים מצד מספר מדינות באיחוד האירופי על השעיית הסכם הסחר עם ישראל בטענה להפרת ערכים דמוקרטיים, בפועל מדובר במהלך פוליטי מורכב, שרחוק ממימוש".
סעיף 2 באמנת ליסבון, האמנה שעליה מבוסס האיחוד האירופאי, מגדיר את "ערכי היסוד" של האיחוד ובהם נושאים הקשורים לזכויות אדם. הטענה של חלק מהמדינות באיחוד האירופאי היא שפעולות ישראל בעזה מפרות לכאורה את הערכים הללו. עם זאת, סעיף 7 באמנה, שמאפשר להטיל סנקציות במקרים של 'הפרה חמורה ומתמשכת של ערכי האיחוד', חל רק על מדינות שהן חברות באיחוד – וישראל אינה אחת מהן.
כדי להפעיל את סעיף 7 נדרש תחילה שמינימום של שליש מהמדינות החברות, או לחלופין הפרלמנט האירופי או הנציבות האירופית, יוזמו את ההליך. לאחר מכן, נדרשת הסכמה פה-אחד של כל 27 המדינות החברות באיחוד כדי לקבוע שאכן מדובר בהפרה חמורה ורק אז ניתן לשקול סנקציות ברוב מיוחד.
כאשר מדינות באיחוד טוענות שישראל מפרה את זכויות האדם , הן מסתמכות על אותו עיקרון ערכי, אך ההשלכה המשפטית מוגבלת. גם להשעיית ההסכם עם ישראל נדרשת החלטה פה-אחד של כל מדינות האיחוד, וללא תמימות דעים – לא ניתן לבצע כל צעד ממשי. לא פחות חשוב – פולין והונגריה פעלו שוב ושוב לסכל מהלכים אנטי-ישראליים במוסדות האיחוד, כולל סנקציות והצהרות חריפות, מתוך עמדה של תמיכה מוצהרת בישראל.
לכן גם אם תיפתח חקירה או יתקיימו דיונים עקרוניים, הסיכוי להשעיה מעשית של ההסכם נמוך מאוד. מעבר לכך, מבחינה פרקטית – רוב המוצרים בין ישראל לאירופה פטורים ממכס לפי הצו המקומי, והסחר נמשך כרגיל. בסופו של דבר, זהו איתות מדיני – לא צעד כלכלי. אין כאן סכנה מיידית לעליות מחירים או למדפים ריקים בישראל בגלל הכרזה זאת".
הראל קולדן, יועץ פיננסי אישי למשפחות אומר כי "ההשעיה מצד בריטניה היא לא סוף העולם, אבל היא כן סימן מטריד. מי שמבין כלכלה יודע, אירועים כאלה לא עומדים בפני עצמם. זה לא פצע. זו מחלה כרונית. ואם לא נטפל בשורש – האמון, המדיניות, והאחריות, המחיר לא יאחר לבוא.
כשמערכת כלכלית נפגעת, ההשלכות זולגות לכל מקום: השקעות קטנות של משפחות לא מניבות כמו פעם והחסכונות נשחקים". כאמור מי שחושש מאד הם בעלי חברות ישראליות בבריטניה, אשר חוששים שהכרזה זו תהווה גושפנקא לא להזמין מחברות ישראליות.
דורי שבת, מייסד חברת CallMarker, המפתחת מערכת אוטונומית לשיפור צוותי מכירה ושירות גם באנגליה סיפר לישראל היום "אנחנו חברה שקמה ב 2018 בישראל . לפני שנתיים פתחנו חברת בת באנגליה ועברנו לגור עם הילדים באנגליה כדי לפתח את העסקים. אנחנו עובדים כמו שצריך באנגליה.
על ההשפעות מאז המלחמה הוא מספר "מאז ה 7 באוקטובר אנחנו חווים מצבים לפיהם אומרים לנו "אנחנו לא רוצים לעבוד אתכם כי אתם רוצחי תינוקות . מצד שני יש לנו לקוחות בריטיים שדווקא בגלל שאנחנו מישראל רוצים לעבוד איתנו. אני חושב שההחלטה הזו תשפיע בעיקר על השיח. אנחנו לא מחביאים את הזהות שלנו כחברה ישראלית. זה נותן לגיטימיה לאנשים כשהממשלה חושבת ככה. זה כן יכול להשפיע על המכירות שלנו באחוז מסוים. זה לא ישפיע בצורה דרמטית אלא על הקושי בנאמנות של לקוחות".
לדברי ארז מנשה, מנכ"ל ומייסד חברת CROWN , העוסקת בשיווק לתת מודע "אנחנו פועלים באנגליה כבר 3 שנים. אנחנו עובדים עם מגוון חברות ישראליות שמשווקות לאנגליה וכן חברות אנגליות. החשש שלי הוא שאנשים יראו שהממשלה יוצרת אנטי לישראל ואז נתחיל לראות התנגדויות וקשיים. אנחנו נצטרך למזער טיפה את ההצגה שלנו כישראלים כדי לא לערב פוליטיקה. אנחנו תמיד מציגים את החברה כחברה ישראלית וכחברה חדשנית. עד היום זה מאד עזר לנו כי ישראל ידועה בחדשנות שלה. כעת לצערי נצטרך לצמצם את ההצגה שלנו כישראלים״
לשאלה האם הוא נתקל בתגובות עד כה בעקבות המלחמה ענה "במהלך המלחמה היו כמה אנשים שסלדו מהנושא של הישראליות שלנו, אבל הפעם זה הרבה יותר מחמיר וקשה כי המדינה נותנת לזה יד. אנחנו חוששים מירידה של לקוחות וגם שתהיה התרחבות של איומים מצד אירופה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו