צפי למחסור בירקות קפואים ומשומרים: "יידרש יבוא של חומרי גלם מחו"ל - מה שיוביל לעליות מחירים"

שנת הבצורת נותנת את אותותיה בחקלאות • בענף מעריכים כי צפוי מחסור בתירס, באפונה ובשימורי עגבניות • "ישנו מחסור גדול במים" • משרד החקלאות: "פועלים להרחיב את האזורים הזכאים לפיצוי"

קופסאות שימורים. צילום: Getty Images

עוד סיבות לדאגה: האם בעקבות הבצורת צפוי השנה מחסור בירקות קפואים ומשומרים?

בענף החקלאות מעריכים כי אכן יהיה מחסור בירקות קפואים ומשומרים דוגמת תירס ואפונה, וכן בשימורי עגבניות. מדובר במוצרים שמושפעים מגידול מתועש, ולא בירקות ובפירות המוצעים לצרכנים כטריים.

בישראל יש כ־2 מיליון דונם גידולי שדה המיועדים לתעשייה. חצי מהגידולים מיועדים לחיטה וחצי מהם לירקות אחרים המסופקים לתעשיית הירקות הקפואים והמשומרים.

רוב הגידול המתועש מתקיים בצפון: בעמק יזרעאל, בגליל העליון ובגליל התחתון - ובחלקו גם ברמת הגולן. בענף מציינים כי בצפון אין מספיק מים מותפלים - זאת בעקבות המלחמה, שהובילה לגיוס ולפינוי של חלק גדול מהאוכלוסייה - ולכן משתמשים בעיקר במי גשם. בגלל הבצורת השנה אין מספיק מים, ולכן רשות המים מגבילה את מכסות המים לחקלאים. הוחלט להשקות פרדסים ולדלג על גידולי שדה עונתיים.

עונת הקיץ היא העונה העיקרית של אותם גידולים, וההערכה היא שבקיץ תהיה פחות תוצרת חקלאית. המחסור צפוי להיות במוצרים עצמם לקראת סוף שנת 2025. גורם בענף העריך כי כמות האפונה תפחת ב־50%, התירס שמיועד לקפואים יצטמק בשליש וכמות העגבניות תפחת ב־20%.

דיוויד לוי, מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה, אמר ל"ישראל היום": "אנחנו נמצאים בשנת הבצורת הקשה ביותר זה 75 שנה. באזורים מסוימים השנה היו פחות מ־50% מהממוצע הרב־שנתי של הגשם. זה ניכר במיוחד בגליל העליון, שהוא אזור גדול מאוד של גידול ירקות לתעשייה. בקיץ יש לנו שם עגבניות, תירס מתוק לתעשייה ושעועית, ובסתיו יהיה גידול של אפונה לתעשייה. כתוצאה מהמצב הזה נוצר מחסור גדול במים".

דיוויד לוי,

לגבי ההשפעה של הבצורת הוא הוסיף ואמר כי "אני לא חושב שיראו חוסר בסניפים. אני מניח שזה יצריך יבוא של חומרי גלם מחו"ל.  בהמשך עשויה להיות עליית מחירים כתוצאה מהפעולה הזו".

מזג אוויר קיצוני

יריב בן עמי, חקלאי ממטולה מחברת "הדסים", מספר: "יש אזורים, כמו הגליל העליון ורמת הגולן, שבגלל היעדר חלופות - הייצור שם יורד ב־80%-70%, זאת בגלל חוסר זמינות פיזית של מים. הנחלים לא מסוגלים לספק את הצריכה מפני שאין אגירה משמעותית.

"בשאר האזורים, כמו עמק יזרעאל, יש חוסר זמינות במי מאגרים שמבוססים על קליטת מים משיטפונות.

"כיוון שבאזורים האחרים בארץ היתה תצרוכת מים מוגברת בחורף בגלל החורף השחון, הסתיימו מכסות המים וזה גורם לשימוש במים מותפלים. הדבר גורם לייקור ממוצע של המים.

"אנחנו עדים גם למזג אוויר קיצוני. למרות השנה השחונה, בסוף פברואר היה אירוע קרה דרמטי שגרם לפגיעה ביבולים. אנחנו עדים להקצנה במזג האוויר. קרה זה קטלני וזו פגיעה אנושה בחקלאות".

בצורת (אילוסטרציה), צילום: ללא

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "לנוכח נתוני הגשמים בחודשים האחרונים והשפעותיהם על החקלאות המקומית, משרד החקלאות וביטחון המזון פעל מיידית מול רשות המים להסדרה מהירה של מדיניות חריגה בהקצאות: ביטול קנסות עבור חריגה של עד 10% מהמכסה הארצית וקביעת תעריף חריגה לכל כמות מעבר ל־10% בהתאם לחוק מים לחקלאות - תעריף מופחת לקוב.

"כמו כן, משרד החקלאות פנה אל משרד האוצר, יו"ר ועדת בצורת, להכריז על השנה כשנת בצורת, וכן להרחיב את האזורים הזכאים לפיצוי. ובמטרה לדאוג לבעלי החיים ולמנוע עליית מחיר המטרה לחלב, פנה המשרד לאגף התקציבים במשרד האוצר בבקשה לתקציבי תמיכה שישמשו את החקלאים, בין היתר, להשמשת בריכות לאגירת מים ועוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר