מספר דורשי העבודה רשם ירידה של כ-4% בחודש אפריל, ירידה של כ-6.3 אלף דורשי עבודה ועמד במרץ על 152.9 אלף, הנתון הנמוך מזה ארבע שנים. כך עולה מנתוני שירות התעסוקה, זאת לעומת ירידה שולית של 0.4% בחודש מרץ.
עם זאת, כאשר בוחנים את המגמות כשהן מנוכות עונתיות מגמת הירידה מתמתנת משמעותית ועומדת על כ-0.4% (מ-160.1 אלף במרץ ל-159.5 אלף באפריל). בשורה התחתונה מציינים בשירות התעסוקה כי הנתונים מעידים על חוסנו של שוק העבודה הישראלי והתאוששותו, לפחות נכון לעכשיו, מהשפעות המאקרו של המלחמה. בניגוד לחודש שקדם, נרשמה החודש הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת ההכנסה. בנוסף, לראשונה מתחילת שנות התשעים מספר תובעי הבטחת ההכנסה ירד מתחת לגבול ה-40 אלף ועמד החודש על ירידה של 39.8 אלף בלבד.
מספר תובעי האבטלה עמד החודש על 109.3 אלף , ירידה של 3.1% בהשוואה לחודש שקדם.
עם זאת, בחינת הנתונים לפי התפלגויות סוציו אקונומיות מלמדת שגם החודש הירידות במספר דורשי העבודה נרשמו בעיקר בקרב "החלשים", בעוד שבקרב "החזקים" נרשמו דווקא עליות. בחודשיים האחרונים נרשמה עלייה של 3.2-3.4% בשיעור שמהווים דורשי העבודה מענפי ההייטק מכלל דורשי העבודה. ככלל, שיעור האקדמאים מכלל דורשי העבודה עלה מאז ב-2 % מאז דצמבר 2024 ועמד החודש על 20.3%.
הירידה במספר דורשי העבודה אמנם נרשמה בכלל הערים בעלות למעלה מ-40 אלף תושבים, אולם הירידות המתונות ביותר נרשמו בערים חזקות כגבעתיים, הוד השרון, הרצליה, נס ציונה ותל אביב. כאשר לעומתן, הערים בהן נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר היו ערים חלשות יותר, בעיקר מהצפון כטבריה, עפולה ושפרעם.
ככלל, נרשמה ירידה בערים אלה בהיקף של 4.4% בממוצע, אולם בערים הפריפריאליות יותר נרשמו ירידות משמעותיות יותר כדוגמת נוף הגליל, טבריה, רמלה ושפרעם. בערים חזקות יותר נרשמו ירידות נמוכות משמעותית מזו הממוצעת כתל אביב, חולון, ראשון לציון, כפר סבא והרצליה. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה באילת בהיקף של כמעט 16%, אך זאת כתוצאה של ראשית עונת התיירות עם בוא חג הפסח. גם החודש, כמו בכל השנתיים שחלפו, את ראש הרשימה הובילו אום אל פחם ורהט עם שיעור דורשי של 6.1% ו-5.9%, בהתאמה.
בשירות התעסוקה מציינים כי "היחלשות החזקים והתחזקות החלשים" באה לידי ביטוי גם כאשר בוחנים את התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד. מהנתונים עולה כי נרשמו ירידות בכלל משלחי היד פרט למשלחי היד האקדמאים, ששיעורם עלה בחודשיים האחרונים ב-1.5% ואילו הירידות היותר משמעותיות נרשמו במשלחי יד התובעים מיומנויות נמוכות יותר.
למשל, מספר דורשי העבודה ממשלח היד עובדים מקצועים בחקלאות, ייעור ודייג ירד ב-10.5%, עובדי מכירות ושירות ב-8.9% ואילו עובדי מלאכה בתעשייה ובבינוי רשמו ירידה של 8.2%. בנוסף חלה ירידה במספר דורשי העבודה במשלחי היד בעלי המיומנויות הנמוכות יותר כדוגמת קופאים ומוכרי כרטיסים בהם נרשמה ירידה של 14.5%. נרשמו עליות במשלחי יד התובעים מיומנויות גבוהות יותר. לדוגמא חלה עלייה של 24.1% במשלחי יד בתחום המשפט ועלייה של 3.4% בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים.
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "ככלל, שוק העבודה הישראלי מוכיח גם החודש את חוסנו, יציבותו ועמידותו למול אתגרי חירום, כך הראה בקורונה וכך מראה גם בחרבות ברזל. עם זאת, המגמה של 'היחלשות החזקים' אינה רק מספרים יבשים. מדובר באות אזהרה שצריך לקחת ברצינות. ההייטק הוא מנוע צמיחה משמעותי, וכל החלשה שלו משפיעה על כלל המשק. שירות התעסוקה אינו עוצם עיניו למול המגמה ומקדם שורת מהלכים עם ענף ההייטק ופועל למול צרכיו ואתגריו, שהם למעשה צרכי ואתגרי השוק הישראלי ככלל" .
