מנתונים שנאספו ועובדו על ידי בנק ישראל עולה כי אחרי חודשיים של "הפוגה", חזר הציבור הישראלי להסתער על שוק הנדל"ן וזה אומר שהבנקים העמידו משכנתאות בהיקף גבוה של 9.2 מיליארד שקל.
כדי להבין עד כמה ההיקפים של המשכנתאות גבוהים כדאי ללכת למספרים אחורה. בחודש פברואר לקח הציבור משכנתאות בהיקף כספי של 7.3 מיליארד שקל, היקף שנחשב גבוה בגלל מיעוט ימי העבודה, אבל עדיין היקף שנחשב "נורמלי". בחודש ינואר לקח הציבור משכנתאות בהיקף דומה, של 7.3 מיליארד שקל ואז נראה היה שהשוק מוציא מעט קיטור אחרי השיא שנשבר בדצמבר, אז העמידו הבנקים משכנאות בהיקף ש ל13.8 מיליארד שקל.
בחודש מרץ 2023, לפני המלחמה, נתון אחרון שניתן להתייחס אליו ברצינות לפני השפעת המלחמה, החקיקה המשפטית וכן הלאה, העמידו הבנקים משכנתאות בהיקף של 6.7 מיליארד שקל.
נציין כי במהלך חודש מרץ אסר בנק ישראל על "מבצעי הקבלן". כלומר הוא לא אסר אותם אלא הגביל אותם בצורה שתקשה מאוד על הקבלנים לתת את ההנחות האלה של ה-20:80 או 90"10 וכן הלאה. במערכת הבנקאית העריכו שההיקף הגבוה של המשכנתאות במרץ, הוא ניסיון למהר ולקחת את "מבצעי הקבלן" לפני שהאיסורים של בנק ישראל יכנסו לתוקף.
כאן צריך לזכור שהחשש הגדול של בנק ישראל היה כי היקפים גדולים של משכנתאות במבצעי 80:20 או 90:10 מהווים למעשה רכישת אופציה לדירה ולא רכישת דירה ואז בעוד 4 שנים כשמי שרכש דירה במבצעים האלה, הוא עלול לגלות שהוא לא יכול לגייס את הסכומים האלה או לחילופין, יכול לגייס אותם בחיתום קשוח מאוד של הבנק וזה אומר במקרה הטוב, ריבית גבוהה יותר. ובמקרה הפחות טוב, סירוב של הבנק להעמיד את מלוא הכסף ואז, יוסטון - יש בעיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו