"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבנקים פועלים ודיסקונט ישלמו קנס למדינה של 40 מיליון שקל כל אחד

הבנקים פועלים ודיסקונט הואשמו שחתמו על הסדר כובר עם חברת הפינטק נימה, הסכם שלכאורה פגע בתחרות • רשות התחרות הגיע להסכם עם הבנקים במסגרתו כל אחד ישלם קנס של 40 מיליון שקל למדינה וכלל ביטוח תשלם קנס של 11 מיליון שקל • בבנקים אומרים: לא הייתה פגיעה בציבור וגם לא בתחרות אלא נוצר חשש ממראית עין של פגיעה

,עודכן
0השמעה
סניף דיסקונט בת"א. צילום: יהושע יוסף

הבנקים פועלים ודיסקונט וחברת הביטוח כלל ישלמו קנסות גבוהים לקופת המדינה. במסגרת הסכם שנחתם עם הבנקים ישלמו בנק הפועלים ודיסקונט קנס של 40 מיליון שקל כל אחד וכלל ביטוח תשלם קנס של 11 מיליון שקל.

ההאשמה נגד הבנקים הייתה כי הם מחזיקים במניות מיעוט בחברת הפינטק נימה שעוסקת בהעברת כספים לחו"ל ובמסגרת הזו, לכאורה, הם יצרו הסכם כובל במסגרתו יכלו להשפיע על העמלות שגובה נימה ובכך, באופן תיאורטי, גם לפגוע בתחרות.

מרשות התחרות נמסר: "מבדיקה שערכה הממונה עלה, לכאורה, כי נימה התחרתה בבנקים במתן שירותים מסוימים בתחום הבנקאות הקמעונאית (לדוגמה, ארנק דיגיטלי המאפשר ניהול חשבון; העברות כספים בינלאומיות; המרת מט"ח; כרטיס חיוב נטען המחובר לחשבון; והעברות P2P), וכי נימה תכננה להציע שירותים נוספים ולהרחיב את פעילותה לקהלים חדשים, באופן שיגביר את התחרות שלה בבנקים.

"על רקע זה ועל רקע ריכוזיותו של תחום הבנקאות, החזקה של דיסקונט או הפועלים במניות מיעוט ובזכויות נלוות בנימה, וכן בזכות למינוי דירקטור, עלתה לכאורה כדי הסדר כובל אסור.

"בעקבות הבדיקה הממונה סברה בין היתר שהזכויות שהוקנו לדיסקונט או להפועלים עלולות להשפיע על ההתנהלות התחרותית של נימה ושל הבנקים באופן שיקטין את התחרות בין נימה לבין הבנקים. לאחר דין ודברים עם הבנקים המעורבים, ובשים לב לעובדה שזכויותיהם בנימה נמכרו כך שהמעשים שנבחנו אינם מתקיימים עוד, גובשו הצווים המוסכמים שפורסמו לעיון הציבור היום.

"הממונה טרם גיבשה עמדה סופית באשר לנקיטה בצעדי אכיפה כנגד נימה או בעלת השליטה בה.

"הצווים המוסכמים האמורים מצטרפים לצו מוסכם נוסף אליו הגיעה רשות התחרות בתחום הפיננסים בעניינה של חברת הייפ מקבוצת כלל, במסגרתו תשלם הייפ סכום של 11 מיליון ש"ח. הייפ מעניקה, בין היתר, שירותי שער תשלום (Payment Gateway) בהם לתפיסת הרשות יש לה מעמד דומיננטי.

"מבדיקת הרשות עולה לכאורה כי במסגרת פעילותה, ולמרות בקשות הסולקים החדשים, עיכבה ומנעה הייפ את הזיהוי של סולקי כרטיסי חיוב חדשים שנכנסו לשוק במערכותיה, בין היתר, באמצעות הצבת תנאים בלתי סבירים לזיהוי אשר לא נדרשו מסולקים ותיקים. זיהוי כאמור חיוני לצורך פעילותם של הסולקים החדשים בשוק סליקת כרטיסי החיוב ולצורך מתן שירותים בפועל לבתי עסק.

"שוק הסליקה בישראל הוא שוק ריכוזי, הנשלט על ידי שלושה שחקנים עיקריים (ביניהם מקס שהיא חברה אחות של הייפ). כניסתם של הסולקים החדשים לשוק הסליקה התאפשרה, בין היתר בזכות מאמצים רגולטוריים משמעותיים שננקטו. לאור בדיקת הרשות, זיהתה הייפ את הסולקים החדשים במערכותיה ולאחר דין ודברים הסכימו הצדדים לסיים את ההליך בצו מוסכם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר