סניף דיסקונט בת"א. צילום: יהושע יוסף

הבנקים פועלים ודיסקונט ישלמו קנס למדינה של 40 מיליון שקל כל אחד

הבנקים פועלים ודיסקונט הואשמו שחתמו על הסדר כובר עם חברת הפינטק נימה, הסכם שלכאורה פגע בתחרות • רשות התחרות הגיע להסכם עם הבנקים במסגרתו כל אחד ישלם קנס של 40 מיליון שקל למדינה וכלל ביטוח תשלם קנס של 11 מיליון שקל • בבנקים אומרים: לא הייתה פגיעה בציבור וגם לא בתחרות אלא נוצר חשש ממראית עין של פגיעה

[object Object]

הבנקים פועלים ודיסקונט וחברת הביטוח כלל ישלמו קנסות גבוהים לקופת המדינה. במסגרת הסכם שנחתם עם הבנקים ישלמו בנק הפועלים ודיסקונט קנס של 40 מיליון שקל כל אחד וכלל ביטוח תשלם קנס של 11 מיליון שקל. 

ההאשמה נגד הבנקים הייתה כי הם מחזיקים במניות מיעוט בחברת הפינטק נימה שעוסקת בהעברת כספים לחו"ל ובמסגרת הזו, לכאורה, הם יצרו הסכם כובל במסגרתו יכלו להשפיע על העמלות שגובה נימה ובכך, באופן תיאורטי, גם לפגוע בתחרות.

מרשות התחרות נמסר: "מבדיקה שערכה הממונה עלה, לכאורה, כי נימה התחרתה בבנקים במתן שירותים מסוימים בתחום הבנקאות הקמעונאית (לדוגמה, ארנק דיגיטלי המאפשר ניהול חשבון; העברות כספים בינלאומיות; המרת מט"ח; כרטיס חיוב נטען המחובר לחשבון; והעברות P2P), וכי נימה תכננה להציע שירותים נוספים ולהרחיב את פעילותה לקהלים חדשים, באופן שיגביר את התחרות שלה בבנקים.

"על רקע זה ועל רקע ריכוזיותו של תחום הבנקאות, החזקה של דיסקונט או הפועלים במניות מיעוט ובזכויות נלוות בנימה, וכן בזכות למינוי דירקטור, עלתה לכאורה כדי הסדר כובל אסור.

"בעקבות הבדיקה הממונה סברה בין היתר שהזכויות שהוקנו לדיסקונט או להפועלים עלולות להשפיע על ההתנהלות התחרותית של נימה ושל הבנקים באופן שיקטין את התחרות בין נימה לבין הבנקים. לאחר דין ודברים עם הבנקים המעורבים, ובשים לב לעובדה שזכויותיהם בנימה נמכרו כך שהמעשים שנבחנו אינם מתקיימים עוד, גובשו הצווים המוסכמים שפורסמו לעיון הציבור היום.

"הממונה טרם גיבשה עמדה סופית באשר לנקיטה בצעדי אכיפה כנגד נימה או בעלת השליטה בה.

"הצווים המוסכמים האמורים מצטרפים לצו מוסכם נוסף אליו הגיעה רשות התחרות בתחום הפיננסים בעניינה של חברת הייפ מקבוצת כלל, במסגרתו תשלם הייפ סכום של 11 מיליון ש"ח. הייפ מעניקה, בין היתר, שירותי שער תשלום (Payment Gateway) בהם לתפיסת הרשות יש לה מעמד דומיננטי.

"מבדיקת הרשות עולה לכאורה כי במסגרת פעילותה, ולמרות בקשות הסולקים החדשים, עיכבה ומנעה הייפ את הזיהוי של סולקי כרטיסי חיוב חדשים שנכנסו לשוק במערכותיה, בין היתר, באמצעות הצבת תנאים בלתי סבירים לזיהוי אשר לא נדרשו מסולקים ותיקים. זיהוי כאמור חיוני לצורך פעילותם של הסולקים החדשים בשוק סליקת כרטיסי החיוב ולצורך מתן שירותים בפועל לבתי עסק.

"שוק הסליקה בישראל הוא שוק ריכוזי, הנשלט על ידי שלושה שחקנים עיקריים (ביניהם מקס שהיא חברה אחות של הייפ). כניסתם של הסולקים החדשים לשוק הסליקה התאפשרה, בין היתר בזכות מאמצים רגולטוריים משמעותיים שננקטו. לאור בדיקת הרשות, זיהתה הייפ את הסולקים החדשים במערכותיה ולאחר דין ודברים הסכימו הצדדים לסיים את ההליך בצו מוסכם".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו