"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ועדת הכספים אישרה את תקציב המדינה: זה מה שיקרה מהיום

הערב יתחילו הדיונים המרתוניים בכנסת לקראת ההצבעות בקריאה שניה ושלישית על אישור תקציב המדינה לשנת 2025 • התקציב עבר בוועדת הכספים לאחר שחברי הקואליציה מצאו דרך לייצר "קופה קטנה" של מיליארד שקל למפלגות החרדיות

,עודכן
0השמעה
ח"כ משה גפני במליאה. צילום: אורן בן חקון

תקציב המדינה עבר הלילה (בין ראשון לשני) בוועדת הכספים של הכנסת והיום בערב יתחילו הדיונים לקראת ההצבעות בקריאה שניה ושלישית לאישורו, הצבעות שמתוכננות למחר (שלישי). אישור התקציב בוועדת הכספים התאפשר לאחר שהקואליציה הצליחה לייצר "קופת קטנה" של מיליארד שקל שנועדה להעברה מיד כשיתאפשר (ככל הנראה לאחר ניטרול היועצת המשפטית לממשלה).

התקציב יעמוד על 620 מיליארד שקל כשכ-110 מיליארד שקל יופנו למערכת הביטחון וזה התקציב הגבוה ביותר שהועבר אי פעם למערכת הביטחון. תקציב משרד החינוך יהיה השני בגובהו והוא יעמוד על כמעט 92.5 מיליארד שקל.

נתון מעניין הוא תשלום החובות של המדינה שיעמוד השנה על 136 מיליארד שקל והוא נובע בעיקר מהגדלת החוב שנועדה לכיוי הקגירעונות הגדולים של הממשלה שנועדו בעיקר למימון ההסכמים הקואליציוניים הנדיבים של ממשלת נתניהו אבל גם למימון המלחמה.

תקציב משרד הבריאות יעמוד על כמעט 60 מיליארד שקל ותקציב הביטוח הלאומי יעמוד על סכום דומה. נתון מעניין נוסף שעלה במהלך ההצבעה שחברי ועדת הכספים לא הצליחו לקבל את המידע הדרוש כדי לאשר את תקציב ראש הממשלה נתניהו שכולל את האבטחה שלו ושל בני משפחתו ועוד כמה תופינים. ועדת הכספים יצרה מיני ועדה שתהיה חסוייה כדי להבין את ההוצאות של נתניהו אבל בסופו של יום לא הוצגו הנתונים בפניה בטענה כי מדובר בהוראה ביטחונית.

באופן עקרוני ההסכמים הקואליציוניים עלו למשלם המסים 5 מיליארד שקל אבל אלה סכומים שאנחנו יודעים עליהם כי במהלך הדיונים על התקציב וכשחברי הקואליציה ראו את ההתנגדות הציבורית לחלוקת הכף למקורבים הם החלו להטמיע בתוך התקציב כספים כשבעיקר מדובר על תקציב משרד החינוך ששם לא ברור כלל ועיקר מה הולך.

כך או אחרת, תקציב 2025 שיעלה לדיון והצבע ככל הנראה מחר, הוא תקציב דרקוני שכלל העלאות מסים אגרסיביות (מע"מ, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ארנונה וכן הלאה) וחלוקת כסף למקורבים וכל זאת בעוד משרד הביטחון מקבל את התקציב הגבוה ביותר בתולדותיו (בגלל המלחמה).

לציין כי נגיד בנק ישראל אמר לאורך כל התקופה האחרונה כי מסגרת התקציב היא בסך הכל בסדר וכי תמהיל התקציב הוא בעייתי. כלומר הקואליציה הצליחה לא להגידל את התקציב יתר על המידה אבל העבירה כסף מסעיפים תומכי צמיחה לסעיפים שהם, נגיד את זה בעדינות, פחות תומכי צמיחה, שירות בצבא, עבודה וכן הלאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר