המירוץ ל"חוף מבטחים": מחיר הזהב שבר שיא - חצה את רמת ה-3,000 דולר

הלילה (בין חמישי לשישי) נשבר שיא חדש בכלכלה העולמית והפעם הוא הגיע למחיר הזהב. מחירה של אונקיה הגיע בנקודה כלשהי במהלך המסחר לרמה של 3,003 דולר - רמה שנחשבת לשיא כל הזמנים. בשעה זו נרשמת רגיעה (או סוג של רגיעה) במסחר בסחורות והזהב נסחר בקצת פחות מ-3,000 דולר לאונקיה.

לפני שניכנס לעובי הקורה נספר כי רמה של 3,000 דולר לאונקיית זהב נחשבת למחסום פסיכולוגי משמעותי בבשווקים וכשהרמה הזו נפרצת, נחצה גבול שמשקף יותר מהכל את החשש של המשקיעים מפני המצב הגיאו-פוליטי בעולם.

באופן עקרוני הזהב נחשב ל"חוף מבטחים" בשווקים הפיננסים וזה אומר בתקופות בהן יש חשש מהתפרצות אינפלציונית או מהידרדרות גיאו-פוליטית בעולם המשקיעים מחפשים מקום בו הכסף יכול לנוח בביטחה. אז יש כמה אפיקים כאלה. יש את הדולר שהוא נחשב למקום טוב לנוח בו כשהכלכלה האמריקאית והמצב הפוליטי בארה"ב יציבים. יש את האג"ח הממשלתי האמריקאי שנחשב למקום בטוח כשהאמון בממשל הפדרלי גבוה.

אבל כשכל אלה מוטלים בספק (או סוג של כזה) המשקיעים מחפשים מתכת ואין כמו הזהב להיות אותה המתכת שנמצאת במחסור והשימוש בה עובר כחוט השני בכל מה שאנחנו יכולים להעלות על דעתינו, כדי להיות חוף מבטחים.

למה זהב? באופן עקרוני נהוג לדבר על זהב במונחי תכשיטים שהם במקומות מסויימים על פני הגלובוס (ע"ע הודו, סין, אפריקה וכן הלאה) משמשים כמטבע עובר לסוחר. אבל הזהב הוא גם מוליך חשמלי בעל הנצילות הגבוהה ביותר בטבע וזה אומר שבכל טלפון סלולרי שאתם יכולים להעלות על דעתכם, משלבים זהב בעולמות ההולכה החשמלית, בכל עולמות החשמל המסורתי משתמשים בזהב וכן הלאה.

אז אלה, בקליפת אגוז, הסיבות המרכזיות לכך שהזהב משמש כחוף מבטחים למשקיעים ברחבי העולם בתקופות בהן חוסר הוודאות כך-כך גבוה שלא ניתן למצוא מקום להניח בו את הכסף בביטחון כמה שיותר גבוה.