ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ אביחי בוארון לתקן את חוק הבנקאות ולאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים, גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. עד כאן לשון ההודעה שיצאה משלוחנה של ועדת הכלכלה של הכנסת.
לפני שניכנס לעובי הקורה נספר כי הצעת החוק הזו מאפשרת לאנשים שיש להם פקדון בבנק אחד להעביר אותו לבנק אחר ובאופן תיאורטי להביא לכך שהבנקים ישלמו ריבית גבוהה על הפקדונות. זה הרציונל של החוק אבל כמו תמיד, מדובר בחוק שלא רק שלא יעשה טוב, הוא עוד עלול לעשות רע לכולם ונסביר.
באופן עקרוני הפקדון הבנקאי הוא חוזה שבין הבנק ללקוח. כלומר הלקוח נותן כסף לבנק לפרק זמן מסויים והבנק מתחייב להחזיר לו את הכסף בהתאם לחוזה עם הריבית שהוסכם עליה. מה עושה הבנק עם הכסף? באופן עקרוני נותן אותו כאשראי למישהו אחר אבל זה הסבר פשטני.
בפועל, הבנק משתמש בכסף הזה לנהל את יתרות הנזילות שלו וזה אומר שבתרחיש אימה אם כל הלקוחות באים לקחת את הכסף שלהם, יש לבנק מספיק כסף בכספות כדי להחזיר את הכסף הזה. זה נקרה יחס נזילות וכאן בנק ישראל קשוח מאוד עם הבנקים. כל בנק שלא מחזיק די מזומנים בכספת עלול למצוא את עצמו בעימות מאוד לא נעים עם בנק ישראל.
החוק שעבר היום לקריאה שניה ושלישית גורם לכך שהבנק לא יוכל להשתמש בכספי הפקדונות לנהל את יתרות המזומנים שלו וזה אומר שהוא ינהל את היתרות האלה בדרכים אחרות. ה"דרכים האחרות האלה" הן גיוס כסף לטווחים ארוכים יותר ולעשות בהם שימוש לטווח הקצר או להשתמש בכספים מתוך הונו העצמי של הבנק. שתי החלופות האלה רעות ולכן, ובאופן תיאורטי לפחות, הבנק יצטרך לרתק כסף אחר, יקר יותר לניהול הנזילות שלו ואם אתם שואלים את עצמכם מי ישלם את זה? אז לא טעיתם, אתם! לקוחות כל הבנקים!
אחת המוסכמות במערכת הכלכלית מדברת על כך שהבנקים משלמים ריבית נמוכה מידי בהשוואה לריבית שהם גובים על אשראי שהם נותנים וכל זה נמצא בטיפול של בנק ישראל. מה זה אומר? בקרוב תיכנס לתוקף הוראה של בנק ישראל לבנקים במסגרתה הם יאלצו להציע ללקוחות חלופות (קרנות כספיות) לפקדון שלהם.
הנחת העבודה היא כזו: כשלקוחות הבנקים שיש להם פקדונות יראו את החלופה שמשלמת ריבית גבוהה יותר, לפחות חלקם יעברו לשם ולא תהיה לבנקים ברירה אלא להעלות את הריבית שהם משלמים על פקדונות. הדרך הזו שבחר בנק ישראל להתמודד עם נושא פערי הריביות, היא הדרך, שאמנם הבנקים לא אוהבים אותה, אבל נראית כזו שתאפשר לכל המערכת הבנקאית והלקוחות, להתחיל לפעול בצורה רציונלית בכל הנוגע לניהול יתרות המזומנים, מבלי לערער את היציבות של כל הכלכלה הישראלית. לפחות כך מעריכים בבנק ישראל.
גורם בכיר בכלכלה הישראלית אמר ל"ישראל היום" שהסיכון הגדול בחוק הזה, שעבר בוועדת הכלכלה, הוא שמדובר בהצעת חוק ראשונה מתוך כמה שמסתובבות היום בכנסת, שתכליתן היא פופוליסטית אבל היא עלולה להביא למסה קריטית, כזו שתביא להתערערות האמון של המשקיעים הזרים בכלכלה הישראלית. משמעות הדברים: שאם הבנק לא יכול לסמוך על חוזה שהוא חתם עם לקוח, איך ניתן לנהל ככה עסקים? וזו הבעיה.
לפי הצעת החוק שאושרה, הבנקים לא יתנו הפקדת כסף לפקדון בפתיחת חשבון עו"ש. עוד אושר, כי הצעת החוק תיכנס לתוקף ב-1 בדצמבר השנה, והמפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה, בסך של 50 אלף שקלים על כל הפרה.
ח"כ אביחי בוארון הציג את ההצעה ואמר כי "כ-260 מיליארד שקלים נמצאים היום בחשבונות העו"ש של אזרחי ישראל והם מפסידים עליהם כסף. "יזמנו את ההצעה כדי שהכסף יעבוד עבור האזרחים, ויעודד אנשים להוציא את הכסף מהעו"ש, והבנקים לא יוכלו להתנות קבלת פיקדון בפתיחת חשבון.
"אנחנו מביאים בשורה חשובה לצרכנים, שעד היום היו שבויים בחשבונות העו"ש שלהם. כסף הוא זוז ובפעולה קטנה אנחנו גורמים לו לזוז, ומחייבים את הבנקים לפתוח את הדלת לכסף חדש שלא נכנס אליהם, וכאן תתחיל תחרות מבורכת. הגיע הזמן שהציבור שפחות מבין בהשקעות יוכל ללמוד לעשות שימוש נכון בכסף שלו".
נציגת הפיקוח על הבנקים, גרניט אופק, הזכירה כי באפריל תיכנס לתוקף הוראה שתחייב את הבנקים להציג באתרים שלהם את הריבית על פקדונות, והבנקים יציעו לכל הפחות מה שפורסם באתר ואם הריבית שלהם תהייה נמוכה הם יראו רע מאוד בהשוואה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
