אומת הסטארטאפ מאבדת מומנטום: הדוח שחושף פערים חמורים בין המרכז לפריפריה
דוח של המכון הישראלי להערכת חדשנות בשיתוף הקריה האקדמית אונו חושף תמונה עגומה בארגונים הישראלים • הדוח סקר 200 ארגונים הפועלים ב-35 ענפי תעשייה שונים וחשף פערים חמורים שעלולים לסכן את מעמדה הבינלאומי של ישראל כמובילה בחדשנות • בנוסף, מודגשים פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה, כשחברות במרכז מציגות ביצועים טובים בהרבה כמעט בכל המדדים
דוח ראשון מסוגו של המכון הישראלי להערכת חדשנות (INSA) בשיתוף הקריה האקדמית אונו, מתפרסם היום (ראשון) וחושף תמונה עגומה על מצב החדשנות בארגונים הישראלים. הדוח מצביע על בעיות במדידת החדשנות, שמרנות בהשקעות ופערים בין המרכז לפריפריה המאיימים על מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות.
הצצה לכנס החדשנות TAU Innovation (ארכיון) // כתב: ניב ליליאן // צילום: פז בר
הדוח סקר 200 ארגונים הפועלים ב-35 ענפי תעשייה שונים וחשף פערים חמורים שעלולים לסכן את מעמדה הבינלאומי של ישראל כמובילה בחדשנות. על פי הממצאים, רק 2% מהארגונים בארץ מקדמים חדשנות משבשת – אותה חדשנות שמערערת שווקים קיימים ומאפשרת יצירת הזדמנויות חדשות.
יתרה מזו, 55% מהארגונים מתמקדים בחדשנות שמרנית, תוך שיפור מוצרים קיימים, ומתקשים לצאת מאזור הנוחות שלהם. "ארגונים ישראליים בענפים מסורתיים נוטים לשמרנות", אומר אבי שגיא, מנכ"ל המכון. לדבריו, "בלי לקדם חדשנות רחבה בכלל הענפים השונים, ישראל תתקשה לשמור על מעמדה".
תחום האוטו-טק מהווה את היוצא מן הכלל, עם השקעות משמעותיות בחדשנות פתוחה (גישה המשלבת שיתוף פעולה בין ארגונים לבין גורמים חיצוניים כמו סטארטאפים, לקוחות או מוסדות מחקר, לפיתוח רעיונות, מוצרים ותהליכים). לעומתו, ענפים מסורתיים כמו קמעונאות ולוגיסטיקה מתקשים להתאים את עצמם למציאות המשתנה.
מכשול נוסף שצף בדוח הוא חוסר במדדי חדשנות ברורים (KPIs). חברות מתקשות להעריך את הצלחתן או לכוון תהליכים עתידיים. "אם לא ניתן למדוד הצלחה, קשה להוביל שינוי משמעותי", מסבירה מיכל זיגלמן, שותפה מייסדת של המכון הישראלי להערכת חדשנות ומייסדת חברת Duality. עוד מצא הדוח כי בחברות רבות תפקיד מנהל החדשנות כלל אינו מוגדר, ובמקרים אחרים, מדובר בתפקיד זמני או משני שאינו מאפשר קבלת החלטות משמעותיות.
גם בחדשנות – הפריפריה מוזנחת ביחס למרכז
הדוח גם מדגיש את הפערים המשמעותיים בין המרכז לפריפריה. חברות במרכז מציגות ביצועים טובים בהרבה כמעט בכל מדדי החדשנות, בעוד שבפריפריה נרשמים חסמים רבים – מחסור במשאבים, היעדר תוכניות הכשרה וגישור על פערי ידע.
למרות האתגרים, יש בדוח גם חדשות טובות. תעשיות המזון והרשויות המקומיות מציגות שיפורים משמעותיים בחדשנות חוויית הלקוח, עם השקעה בשיפור השירות לצרכנים ותושבים. גם תחום התחבורה מראה מגמות חיוביות עם דרכים חדשות להתייעלות ורווחיות. "חדשנות לא חייבת להתחיל בטכנולוגיה פורצת דרך," אומר פרופ' גיל אבנימלך, ראש מרכז היזמות בקריה האקדמית אונו, שותף ויועץ אקדמי בכיר במכון הישראלי להערכת חדשנות. "גם צעדים קטנים, חדשנות מודל עסקי או חדשנות תהליכית יכולים להוביל לשינויים גדולים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו