מהמע"מ והחשמל ועד הארנונה: כל מה שמתייקר ויגרום לנו לשלם הרבה יותר

המע"מ הולך לעלות - ויביא איתו גל התייקרויות של מוצרים שונים, צפויה הפחתת שכר במגזר הציבורי, הביטוח הלאומי מתייקר, הארנונה מזנקת, מחיר נסיעה בתחבורה הציבורית מטפס. אלה חלק מהגזרות הכלכליות שבדרך אלינו. "ישראל היום" עושה סדר ביד שתשלח הממשלה לכיסים של כולנו.

העלאת המע"מ ל־18%: התייקרות כלל המוצרים 

זו ללא ספק הגזירה הקשה מכולן, מפני שהיא מייקרת כל מוצר שנקנה. התיאוריה הכלכלית מסתייגת מהעלאת המע"מ, מכמה סיבות. הראשונה שהיא גוררת עליית מחירים של יותר משיעור העלאת המע"מ, כלומר אם המוצר מתייקר בגלל המע"מ, הספקים מנצלים את העובדה שהלקוחות מבולבלים ומעלים את המחיר באופן וולונטרי. כשהלקוחות שואלים למה המחיר עלה - התשובה שהם מקבלים היא שהמע"מ עלה.

העלאת המע"מ הזו מתגלגלת לאורך כל שרשרת האספקה של המוצר. כשהמע"מ עולה ל־18% - עלייה של כ־6% - היצרן מעלה את המחיר בעוד כמה אחוזים, ואז המוביל מעלה את המחיר גם הוא והחנות מעלה את המחיר גם היא. בסופו של דבר המוצר שאנחנו רוכשים מתייקר ב־3%-4%. הבעיה הזו תמשיך להתגלגל, כי גם אם יקרה נס ובעוד כמה שנים הממשלה תחזיר את המע"מ ל־17% - המוצרים שהתייקרו במשך השנים הללו לא יוזלו, אלא רק שיעור המע"מ שלהם יירד.

תרומת יום הבראה למדינה - פחות יום הבראה לעובד

כל יום הבראה שווה לכל עובד בישראל סכום של 470 שקלים בשנה. עד כה היינו זכאים ל־7 ימי הבראה לפי תעריף של 470 שקלים ליום, ובחודש יולי ראינו בתלוש השכר מענק שנתי בסך של 3,290 שקלים (בהנחה שאנחנו עובדים אצל אותו המעסיק ארבע שנים לפחות). כעת אנחנו צפויים להיפרד מיום הבראה אחד, והחל מיולי 2025 נראה בתלוש השכר שלנו סכום של 2,820 שקלים בלבד. כמובן שגם מהסכום הזה מנוכה מס הכנסה. ומי נפגעים? מי שעובדים.

מקבלים פחות: ירידת שכר במגזר הציבורי ב־2.3%

עובדי המגזר הציבורי חתומים על הסכמים קיבוציים. בכל כמה שנים, ההסתדרות מנהלת מו"מ מול משרד האוצר על העלאת שכרם של העובדים. התסריט מוכר לכולנו וחוזר על עצמו: איומי השבתה של המשק אם שר האוצר לא ייענה לדרישת ההסתדרות. כעת משרד האוצר בוחר להכניס את היד לכיסם של העובדים במגזר הציבורי - מהלך שלא היה כמותו בישראל במשך שנים רבות.

החל מינואר, כבר מתלוש השכר הבא, עובדי המגזר הציבורי בישראל יגלו שהשכר שלהם ירד ב־2.3%. כלומר, אם השכר הממוצע בישראל עומד על 13,400 שקלים - השכר של עובדי המדינה יעמוד כעת על 13,111 שקלים, ירידה של 289 שקלים בחודש, או 3,468 שקלים בשנה. החלק המעודד כרגע הוא שהורדת השכר תתבצע למשך שנה אחת בלבד.

נקודות הזיכוי? קפואות

באופן עקרוני, נקודות הזיכוי צמודות למדד המחירים לצרכן. זה נועד כדי לשמור על השכר של כולם, כך שיהיה תואם ליוקר המחיה. כל אזרח ישראלי מקבל 2.25 נקודות זיכוי. לנקודות אלה מתווספות נקודות זיכוי נוספות שמקבלים על תארים אקדמיים, ילדים מתחת לגיל 18, נכות, עובדי מדינה ועוד. כל נקודת זיכוי שוות ערך ל־242 שקלים, ולכן מס ההכנסה שאנחנו משלמים מדי חודש נמוך ב־544 שקלים משהיה אלמלא היו לנו נקודות הזיכוי. נקודות הזיכוי במס צמודות למדד המחירים לצרכן, כדי לשמור שהטבת המס תהיה מותאמת ליוקר המחיה. כעת בחרו במשרד האוצר להקפיא את נקודות הזיכוי. אמנם לא יופחת לנו השכר, אבל נוכל לקנות פחות עם הכסף שלנו.

העלאת תשלומי ביטוח לאומי ב-80 שקלים בכל חודש

החל מינואר, מדי חודש ניפרד מ־80 שקלים נוספים שיועברו מתלוש השכר שלנו לקופת הביטוח הלאומי (בחישוב לפי שכר של 12,500 שקלים). על פי החישוב, מדי שנה ניפרד מ־960 שקלים בעבור התשלום הנוסף לביטוח הלאומי.

יקר - גם באוטובוס: התייקרות ב-2 שקלים לכל כיוון

אם הדלק והביטוח לרכב יקרים והחלטתם לנסוע בתחבורה הציבורית המקרטעת שלנו - רצוי שתדעו שהחל מ־1 בינואר 2025, גם נסיעה בודדת בתחבורה הציבורית מתייקרת ב־2 שקלים לכל כיוון. העלייה הנוכחית מגיעה לאחר שביולי האחרון כבר עלה מחיר הנסיעה מ־5.5 שקלים ל־6 שקלים.

הארנונה מזנקת: התייקרות הארנונה ב-5.29%

בשיאה של המלחמה בעזה, עוד בטרם צה"ל נכנס לתמרון הקרקעי בלבנון, משרד הפנים אישר להעלות את הארנונה ברשויות המקומיות, הן למגורים והן לעסקים, ב־5.29%. מדובר בהתייקרות הגבוהה בישראל ב־17 השנים האחרונות. בתחילת 2024 עלתה הארנונה ב־2.68%, על פי הנוסחה הקבועה המתעדכנת אוטומטית. מדובר בתוספת השנתית הגבוהה ביותר לתשלומי הארנונה מאז שנת 2000. בחמש השנים האחרונות מדובר בעלייה מצטברת של 10% בארנונה - ששווה לכל משק בית בישראל מאות שקלים בשנה.

חבל על החשמל - נא לכבות את הדוד: התייקרות תעריף החשמל ב-1%

במאי האחרון, ועדת הכספים של הכנסת הטילה מס ייחודי על מזהמים, ובהם גז פחמן. המס מייקר באופן מיידי דלקים שלא מיועדים לשוק התחבורה, ואמור להכניס לקופת המדינה יותר מ־2 מיליארד שקלים בשנה. אך כמו כל מס שמוטל על התעשייה - המחיר מייד מתגלגל לצרכנים. על כן, החל מינואר 2025 תעריף החשמל יעלה ב־1% (לא כולל העלייה במע"מ, שמתווסף בסוף החשבון), ועד סוף 2030 הוא יעלה ב־5%.

צמאים? שתו סודה: התייקרות תעריף המים ב-3.4%

גם בסעיף הזה אין בשורה מעודדת לצרכנים ולתושבי מדינת ישראל. בתחילת השנה תעריף המים לצרכן הביתי, המסחרי והתעשייתי יועלה ב־3.4%, נוסף על העלאת המע"מ. בנובמבר רשות המים הודיעה כי תעריף המים יועלה, וגם הוא צפוי להכביד על משק הבית הישראלי. ההעלאה במחיר צפויה להיות מגולמת בכמה עשרות שקלים בחודש, ולא מן הנמנע שתהיה לכך השפעה על מחירי הירקות והפירות שאנחנו רוכשים.