"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"היעדר הטיסות פוגע קשות בתעשיית ההייטק"

מצור התעופה על ישראל גורם לחברות הייטק להעביר לחו"ל נתח לא קטן מפעילותן • בכירה בתעשייה: "כלכלת המדינה נשענת על ההייטק, אבל המצב כיום מקשה עלינו להחזיק משרות בארץ"

,עודכן
0השמעה
מטוס (אילוסטרציה). צילום: אי.אף.פי

מצור התעופה בישראל משפיע על תחום ההייטק, הקטר שמוביל את הכלכלה בארץ, וגורם לכך שהחברות מעבירות לחו"ל נתח לא קטן מפעילותן כדי להמשיך בשגרת העבודה; אנשי מקצוע נשלחים לעבוד בארצות היעד, והבכירים נאלצים לשהות בחו"ל יותר משתוכנן עקב מיעוט הטיסות ארצה.

את הדיון בנושא הציתו שניים מבכירי תעשיית ההייטק בישראל, מייקל אייזנברג מקרן "אלף" וליעד אגמון מקרן ההון־סיכון "אינסייט פרטנרס", שכתבו ברשת X על הפגיעה בתחום בעקבות ביטולי הטיסות הזרות.

לוח טיסות שבוטלו,צילום: Getty Images

"אנחנו מדינה במצור וזה פוגע בכלכלה", כתב אייזנברג בפנייה לשרת התחבורה מירי רגב. "מישהו צריך לטוס לניו יורק בשבוע הבא ואין אפילו רשימת המתנה פתוחה באף מחלקה. אסור לך לשהות בארץ עד שלא חרשת אישית את מנכ"לי כל חברות התעופה, הבנת מה הבעיה והבאת פתרון".

הוא אף ציין כי יש כבר מי שהעביר לחו"ל את מנהל המכירות שלו ושני אנשי תמיכה, ובתגובה לציוץ כתב אגמון כי בקרן שלו אמרו למנכ"ל אחת החברות שהם מצפים שהוא "יעבור לארה"ב ויבנה שם צוות בהקדם האפשרי".

ציונות או כלכלה

מצב זה מטריד מאוד את תעשיית ההייטק. ד"ר מיכל צור, מייסדת ומנכ"לית משותפת של חברת "Remepy" המפתחת תרופות היברידיות, אמרה ל"ישראל היום": "זה לא רגיש לדבר על טיסות בזמן שחיילים נהרגים, אבל החוסן של המדינה תלוי בהמשך הפעילות הכלכלית. כלכלת המדינה נשענת על ההייטק, והיעדר הטיסות כעת פוגע בפעילותו העסקית.

"ביזנס נשען על מפגשי פנים אל פנים ועל כנסים. בתחום הניסויים הקליניים, למשל, יש כנסים בחו"ל. בימי הקורונה לא היו טיסות והיה שוויון בין כולם, אבל כרגע יוצא שאנחנו אנדרדוג. אי אפשר לנסוע באופן ספונטני לשום מקום וזו בעיה.

"הייתי אמורה להיות בכנס בחו"ל באמצע ספטמבר ובסדרת פגישות באוקטובר, וכדי למנוע מצב שלא תהיה לי אפשרות לטוס נסעתי לשלושה שבועות רצוף. אני אם לשלושה ילדים, אחד מהם היה בעזה ואחת בצבא, ונתקעתי בחזרה בערב ראש השנה.

"חברות ההייטק, מתוך ציונות אמיתית, לא רוצות להוציא משרות, אבל המצב הזה מקשה להחזיק כמה שיותר משרות ויגרום להן להעביר משרות אל מחוץ לישראל. האינטרס של כולנו הוא לייצר משרות כדי שהכלכלה תתפקד, אבל אי אפשר להחזיק איש שיווק אם הוא לא יכול לטוס. נוסף על כך, המחירים של הכרטיסים מטורפים, ולא רק ההייטק מושפע מזה".

הפתרון הראוי, לפי ד"ר צור, הוא "להקים חמ"ל כלכלי. בתחום התחבורה, למשל, חברות התעופה הישראליות התגייסו וחכרו מטוסים. שנה חלפה מאז תחילת המלחמה, ואם למישהו היה אכפת והוא היה עובד מול הרגולטורים בעולם, זה היה נפתר מזמן. אפשר היה לתת תמריצים לחברות תעופה זרות או לתת ערובות, למשל.

"זה כאילו נושא שולי כשאנחנו מתמודדים עם הרבה דברים, אבל עבור מי שלא עוסק בעשייה ביטחונית חובה לוודא שהמדינה היא מקום ראוי ונורמלי לגור בו. זו לא אמירה פוליטית, אלא אמירה ערכית. מי שיודע שהדירוג ירד, שיתעסק בלוודא שהוא יעלה בחזרה ושלא יגיד שזה לא רלוונטי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר