"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כלכלן בכיר: "הארכת שירות החובה תעלה למשק מיליארדים - גיוס חרדים היה חוסך כסף"

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO, מזהיר מפגיעה כלכלית קשה בעקבות החלטת הקבינט • טוען כי גיוס חרדים היה מאפשר קיצור השירות בשבעה חודשים לכלל החיילים

, עודכן
0השמעה
חרדים מול לשכת גיוס (ארכיון) , אורן בן חקון
חרדים מול לשכת גיוס (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

בעקבות החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני להאריך את שירות החובה בצה"ל ל-36 חודשים, מזהירים מומחים כלכליים מההשלכות הכלכליות המשמעותיות של המהלך.

עשרות אלפי החרדים מפגינים נגד גיוס בני הישיבות בירושלים | יוני ריקנר

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO, מסביר כי "חיילי המילואים הם חלק מרכזי בשגרה היצרנית של הכלכלה הישראלית. ההעדרות הארוכה שלהם ממקומות העבודה גורמת לפגיעה כלכלית קשה במשק."

לדברי הרצוג, "המהלך של הארכת השירות הסדיר מאפשר חסכון של כ-5 מיליארד שקלים בשנה לעומת הרחבת הסד"כ הצבאי באופן מקביל באמצעות חיילי מילואים." עם זאת, הוא מדגיש כי "מבחינה כלכלית הארכת שירות הסדיר יקרה משמעותית לעומת החלופה של הרחבת בסיס הגיוס באמצעות גיוס חרדים."

מגויסים טריים בלשכת גיוס (ארכיון), צילום: קוקו

הרצוג מציין כי "גיוס החרדים לצבא היה מאפשר הגדלת הצבא הסדיר ללא הארכת שירות החובה. הערכות שנערכו בזמנו על ידי משרד האוצר הראו שגיוס החרדים יכול אף לקצר את השירות הצבאי ב-7 חודשים לכלל חיילי הסדיר."

הכלכלן מסביר כי "העלות הכלכלית של חיילי הסדיר, אשר טרם רכשו הכשרה וניסיון תעסוקתי, נמוכה מעלות המילואים." אולם, הוא מזהיר כי הארכת השירות הסדיר עלולה להוביל לאובדן הכנסות משמעותי למשק בטווח הארוך.

עוד הוסיף כי ״ההחלטה להאריך את שירות החובה דוחה את מועד השתלבותם של החיילים הסדירים בשוק העבודה, ובכך מייצרת עלות כבדה לחיילי הסדיר ולכלכלה כולה. הפתרון הנכון מבחינה כלכלית הוא הרחבת בסיס הגיוס, אשר מעבר לחשיבותו לסוגיית השוויון בנטל מייצר גם תועלת כלכלית גבוהה, מכיוון שבמקום לעכב את מועד השתלבות חיילי הסדיר בעבודה, הוא מגייס חרדים שכיום נמצאים מחוץ לכוח העבודה״.

מי שלא מגיע ללשכת הגיוס, שגם לא יגיע לקלפי, צילום: קוקו

החלטת הקבינט להאריך את שירות החובה מגיעה על רקע הימשכות מלחמת חרבות ברזל והצורך בהגדלת הכוח הצבאי. עם זאת, הביקורת הציבורית על הפטור הגורף מגיוס לבני ישיבות ממשיכה להדהד, כאשר מומחים כמו הרצוג מצביעים על היתרונות הכלכליים הפוטנציאליים של הרחבת בסיס הגיוס.

נותר לראות כיצד תשפיע הארכת השירות על המשק הישראלי בטווח הארוך, ואם יינקטו צעדים נוספים להתמודדות עם האתגרים הכלכליים והביטחוניים העומדים בפני המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר